תוקף הסימנים בשאר המקומות

תוקף הסימנים בשאר המקומות

כמו כן, ישנם כמה מגדולי אחרונים שנקטו שאותם סימנים היו נכונים לזיהוי רק לגבי האתרוגים מאותו מקום שדיבר עליו הג”ר שמואל יהודה קצינלנבויגן, וכפי שאכן מורה המשמעות הפשוטה בלשונו שם: “והמורכבים הגדלים במדינות אלו ניכרים וידועים אלינו, אבל ממחוז פולייא באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים”, משמע שאותם סימנים נכונים רק ל’מדינות אלו’, אבל אי אפשר לסמוך עליהם לגבי אתרוגים אשר אנו מסופקים עליהם הבאים משאר המקומות כמו ממחוז ‘פולייא’.

וכמו שכותב נכדו מוהר”ר זיסקינד מינץ בתשובתו המודפסת ב'שו”ת לב חיים' למהר”ח פלאג’י (ח”ב או”ח סי’ קכא):

וגם באיזה מקום אשר דיינים ורבנים מצאו להכשיר את האתרוגים על ידי בדיקה בסימנים הנאמרים, אשר באמת אם כי מפי אא”ז הגאון מהר”ש מינץ יצאו, בעוה”ר פג תורה והמורים אינם נותנים לב מה היה דבריו, כי לא החוש והניסיון מתנגד לזה, כי בעצמי נסיתי האתרוגים המורכבים הגדלים בגן פרסה אחת מפה, ובכולם לא מצאתי שיאומן שום סימן מהסימנים שהזכיר, וכל חכם לב בידו להבחין כי כן הוא כי בכל מקום נמצא בגינת השרים אילנות מורכבים המגדלת פרי הזה.

אולם באמת אותם הסימנים שהזכיר אא”ז הגאון ז”ל בתשובתו להרמ”א ז”ל, המעיין היטב יראה בפירוש שרק על האתרוגים הגדלים ב’לאג”י ד”י גארדו’ הנקרא ‘גארדיזע”ר’ הגביל הסימנים, ולא על שאר האתרוגים הבאים מ’פאלייע’ שהיה חושש עליהם לפסולים, לא היה די לו הסימנים האלו, ולרמ”א ז”ל אמר שלריחוק מקום לא יביאו לפולין הלא גם אם יבואו בזה הלא הסימנים בידו.

והאמת בזה מי שרוצה להתחזק ולעמוד על כל דבר בשרשן ישכיל, שלא כל המורכבין שוין בזה, כי אם יורכב יחור אתרוג אשר טבעו לגדל קליפה עבה ומוהל מיעוט באילן לימאני הטובים, כמו ב’לאג”י די גארדו’, אשר הלימאנים מפורסמים בעולם להמובחרים עם קליפה דקה ודק המוהל, אשר הטבע משורש האילן ישנה את האתרוג בקליפתו ומוהלו, אולם אם ירכב באילן לימאנ”י אשר גם הלימאני יש לה קליפה עבה ומוהלה איננו רב, כאשר יש לימאנים כאילו אין כח בהשורש להפוך טבע היחור האתרוגי וישאר כפי טבעו, אשר אין להכיר בו, ובלא זה יש שינויים בכל מיני מאקלי”ם לאקלי”ם בטבעו וגידולו כאשר עינינו רואות מכל מיני פרי.

יש אחרונים הסוברים, שכל אותם הסימנים שניתנו בכדי לזהות את האתרוג המורכב תקפים אמנם בכל מקום, אך כל זאת דוקא בהרכבה שנוצרת מעץ אתרוג יחד עם עץ לימון, שאודות כך דיבר המהרשי”ק, אך כאשר ההרכבה נוצרת מהרכבת אתרוג על עץ אחר, יתכן שלמרות שהפרי מורכב, עדיין יופיע לפנינו בסימניו של אתרוג רגיל^[1].

אולם מסתימת הפוסקים – המג”א (סי’ תרמח סקכ”ג) והט”ז (סי’ תרמט סק”ז), שהעתיקו בסתמא סימנים אלו, משמע שנקטו שהסימנים שייכים לכל המקומות, שאם לא כן, לא היה להם להעתיק סימנים השייכים למחוז פאדווה בלבד^[2].

_{[1]. עיין מכתבו של החזון איש זצ”ל (קובץ אגרות ח”א אגרת קצא): “אחדשה”ט נודעתי מהרכבה חדשה שמרכיבים אתרוג מן השוק באתרוג היער, וזה קורין בלתי מורכב ועושין כן ע”פ הוראת… וראיתי אתרוגים אלו וחזותן כמו שלנו, ועפ”ז בטלה הטביעות עין שסמכתי עליו, ולזאת אבקש לקבל אתרוג מאותו האיש שכת”ר מקבל בכל שנה ושנה שאין בהם הרכבה של מין אחר כלל וכלל, הדוש”ת אי”ש”.}

_{[2]. עיין במילואים שבסוף הספר.}