לא מצאנו התייחסות מפורשת מרבי נתן אדלר לדבריו של רבי יעקב ספיר, אולם בכתב העת 'המליץ' (כסלו תרנ"א) פורסם מכתב מאותה שנה מהג"ר נתן אדלר אודות אתרוגי מרוקו, ומהמכתב נראה שדעתו לפסול את אתרוגי מרוקו, וכפי שכתב רבי יעקב ספיר בשמו, שעיקר טעמו משום שאין להם הכשר:
ממחרת יוהכ"פ תרל"ו לפ"ק.
שובע שמחות, רב ברכות, להרב הגדול וכו' מוהר"ר יצחק וואלף נ"י אב"ד דק"ק טייראנגען.
גי"ה לנכון הגיעיני, ע"ד אתרוגים. אמת כי הרבנים הגאונים נוחי עדן אשר היו לפני, פסלו אתרוגי מאראקא הנקראים מאגאדאר, שיש להם חשש הרכבה. ידעתי שהרב הצדיק מ' יעקב עטטלינגער זצ"ל הכשירם.
אולם לדעתי אף כי רבני מערב לקחום לברכה אפילו ביום ראשון, אולי מהגנים אשר ידעו שאינם מורכבים, והבאים לכאן לאלפים ולרבבות אין להם שום הכשר, ולא נדע מאיזה גנים הם באים.
ואני לעצמי לקחתי אתרוג מגינוא באיטליא, אשר יש להם הכשר, ואין להם חשש מורכב כמו אתרוגי קורפו אשר כל היונים קשרו קשר להוסיף על מחירם על אחת שבע, ובזה תנוח דעתו בשמחת הרגל. הנני אקצר נאמנו ומכבדו הטרוד.
הק' נתן אדלער הכהן
הדברים הנ"ל אינם ברורים דיים, שהרי מדברי הג"ר נתן אדלר כפי אשר ענה לסוחר רבי אברהם וכו', משמע שעיקר טעמו לפסול, משום שהאתרוגים הבאים ממרוקו הם ללא הכשר, ומאידך בגוף השאלה שנשלחה לבעל ה'ישרי לב' משמע, שאתרוגי מרוקו אכן הגיעו ללונדון עם הכשר, וכל השאלה היתה רק האם חכמי ורבני מוגאדור ראויים לסמוך עליהם.
ועוד תמוה, שהרי במכתב המצורף של רבי נפתלי אדלר משמע, שהחשש לא היה רק משום שלא היה הכשר, אלא חשש הרכבה כמו שכתב במכתבו, שהרבנים שקדמו לפניו ואסרום, חששו בהם למורכב: "כי הרבנים הגאונים אשר היו לפני, חששו כי יש למו חשש מורכבים". ובין החוששים היה דודו של הג"ר נתן אדלר, הגאון מוהר"ר טעבלי שיף זצ"ל[1]. ועלינו להבין, מה היה חששם האמיתי של רבני לונדון, שהרי מהשתלשלות העניינים אין הדברים מחוורים כל צרכם.
[1]. הג"ר טעבלי שיף זצ"ל נפטר בכ"ג בכסלו תקנ"ב. היה מתלמידיו של בעל הפני יהושע, ומשנת תקכ"ו שימש כרב בית הכנסת הגדול בלונדון.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות