שלוחי ‘התאחדות הרבנים’ בפרדסי ה’דומדער’

שלוחיהתאחדות הרבניםבפרדסי הדומדער

 

בשנת תשמ”א בקשו רבני ‘התאחדות הרבנים דארה”ב וקנדא’ לבדוק ולהתחקות אחר מצבם של אתרוגי מרוקו ומקומות גידולם, ולראות האם חזקתם האיתנה עדיין במקומה עומדת. רבני ההתאחדות סמכו את ידיהם על שני רבנים מופלגים בתורה ויראת ה’ ומומחים בתחום, שיצאו בשליחות מיוחדת לדרוש ולחקור היטב אחר האתרוגים ברוח דעת ויראת ה’, ולבדוק את מצבם של כל הפרדסים אשר באיזור הדומדער.

ראשית דבר היה עליהם לבדוק את כל גזעי העצים, כי כאמור ניכרת ההרכבה על גבי הגזע במקום החיבור שבין הכנה לבין הרוכב, והיה עליהם גם לחפור עד שורשם למטה, כדי לראות בעין בוחנת האם גם שם לא ניכרים סימני הרכבה.

עבודה רבה וקשה היתה לפניהם, לכתת רגליהם בפרדסים סבוכים ועבותים ולבדוק את העצים, אך לאחר יגיעה מרובה עלה בידם לברר לאשורו את מצב הפרדסים, ולאחר שובם מסרו הרבנים הנ”ל את העדות דלהלן[1]:

א. הפרדסים המצויים עתה במחוז טארודאנט בין הכפרים אסאדס ודומדער שבמדינת מרוקו, הוא המקום היחידי, מקור מוצאם של אתרוגים אלו, מאז ומעולם. דור דור ודורשיו דור דור ושופטיו קרוב לאלף שנה בירכו עליהם, כפי שמעידים רבנים מובהקים זקני וחכמי מרוקו הי”ו הדרים שמה. ועד עתה לא נתהווה שום שינוי בדרך גדילתם של האתרוגים.

ב. נוכחנו לדעת שבאותו אילן ובאותו ענף עצמו גדלים אתרוגים עם גרעינים ומבלי גרעינים, וכן שקליפתם עבה והמיץ הוא מעט.

ג. אחרי דרישה אצל בני ברית ולהבדיל חקלאים שאינם בני ברית, ובדיקות שעשו (השלוחים) על העצים ושרשיהם, אין שום מקום לחשוש ולפקפק שייעשה איזה הרכבה בכל הגליל ההוא.

ד. בטעות נדפס לאחרונה באיזה קונטרסים, שיש שני סוגים, א’ שגדל ביערות פראים, והשני שגדל בפרדסים, ורק זה שמקורו הוא מיערות הפראים יכולים לברך עליהם. כי המציאות הוכיחה שאין יסוד לדברים אלו, באשר מעולם גדלו האתרוגים בפרדסים.

לאור כל מה דכתוב ומפורש לעיל נתברר לנו בבירור שחזקת ומסורת אתרוגי מרוקו במקומה עומדת ולא איתרע כלל. ואנו מגלים דעתינו דעת תורה שהמה כשרים למצות ד’ מינים לברך עליהן לכתחילה, למהדרין במצות, בלי שום היסוס.

בעקבות עדותם הנאמנה של רבנים אלו, פרסמה התאחדות הרבנים 'קול קורא' בשלהי שנת תשמ”א[2] בחתימתם של רבנים רבים ובראשם פוסקים מובהקים, בו הינם מודיעים כי אתרוגי מרוקו עומדים בחזקתם הטהורה, וראוים לברכה ולמצוה למהדרין שבמהדרין ללא שום פקפוק, ומני אז ועד היום הזה, המקום נמצא ברציפות תחת השגחתם הבוחנת והמדוקדקת של רבני 'ההתאחדות', בכדי לוודא שחזקת האתרוגים במקומה עומדת ללא כל שינוי.

 

 

[1]. הובא במנחת יצחק (ח”ח סי’ נח).

[2]. נדפס במנחת יצחק (שם).

 

 

מלאו פרטים, וקבלו גישה ישירה להורדת חוברת עיונית

דילוג לתוכן