שיקום מחדש של פרדסי אתרוגים במישור

שיקום מחדש של פרדסי אתרוגים במישור

כפי שמתואר לעיל בהרחבה, מקום הגידול של אתרוגי מרוקו התרכז במחוז ‘טארודאנט’ במשך מאות ואלפי שנים, אך בעקבות תמורות טבעיות בשטח הגידול, פסקו אט אט מעיינות ותיקים, דבר שגרם לצמצום הפרדסים באיזור, עד שברבות השנים נותרו שטחי הגידול במרומי הר ה’דומדער’ בלבד.

עובדה זו הקשתה עד מאד על השגת האתרוגים בכל שנה מחדש, שכן הגישה למקום זה כאמור – קשה ומייגעת, ודורשת טרחה רבה. אך גם עובדה זו לא מנעה מרבים להתייגע ולהשיג את האתרוג הנחשק בכל מאמץ ובכל מחיר, בכדי לקיים בו מצות נטילת ארבעת המינים בהידור רב.

לפני כמה עשרות שנים, כאשר ראו המגדלים את הקושי הרב הכרוך בהשגת האתרוגים, הגו רעיון פשוט, והוא, לשוב ולשקם מחדש את שטחי הגידול העתיקים שבאיזור המישורי. הסיבה העיקרית שהביאה להשבתתם של פרדסים אלו היתה כאמור בעיית חסרון המים, בעיה זו נפתרה בצורה פשוטה, כאשר לצורך ההשקייה התמידית נחפרו בורות מים שהעלו מי תהום רבים אל פני השטח, ואפשרו את הספקת תצרוכת המים השוטפת.

מגדלי האתרוגים שתלו פרדסים בשטחים המישוריים אשר למרגלות ההר, העברת היחורים מן העצים הוותיקים שבמרומי הר ה’דומדער’ אל הפרדסים המישוריים התבצעה באופן שפוקח על ידי גופי-כשרות מהמובהקים והמוסמכים בתחום כשרות האתרוגים, וכך היתה עדנה לאתרוג המפואר.

שומה עלינו לציין, כי אמנם המטעים בפרדסי המישור מטופחים יותר מהפרדסים ההרריים – מצויידים הם במערכות השקיה, נהנים מדישון משובח יותר, ומלווים בתחזוקה הנדרשת. אך גם פרדסים אלו רחוקים עד מאד מתבניתם של הפרדסים המשוכללים שבשאר המקומות, ובתבניתם עדיין דומים הם לפרדסים ההרריים. אין בהם כלונסאות ועמודי-תמך, לא קיימים רשתות הגנה, וקל וחומר ששאר הטכניקות העכשוויות לא הגיעו אליהם. המעברים בין העצים צפופים, מה שמעניק הצללה טבעית מאילן על חבירו, וטרקטור שטח או כל מכונה ממונעת אחרת איננה יכולה להתנייד במטע כלל, לצרכי טיפול וריסוס או כל פעולה מתקדמת אחרת.

הבשורה המיוחדת של פרדסי המישור

יוזמה זו, מלבד היותה ברכה עצומה עבור יבול האתרוגים המיוחסים, היתה בזאת גם תועלת עצומה בקשר לדינים שונים הכרוכים בגידול האתרוגים, כיון שהתהליך איפשר להחיל פיקוח הדוק ומחמיר על כל שלבי גידול האתרוגים ללא פשרות, החל מראשית גדילתם, עד אריזתם בבתי האריזה, כאשר על ידי זה נוספים הידורים הלכתיים חשובים מאד אשר לא היו קיימים עד היום.

מעלה נוספת התחדשה בזאת, כי בעוד שעד עתה התעסקו בקטיף האתרוגים ובמיונם בני השבטים המקומיים, הרי בימינו עיקר העסק בקטיף ובמיון נעשה ע”י אברכים יראי שמים המכירים ורגילים בעבודה. כך שכבר תוך כדי המיון הראשוני, נפלטים מה’ליין’ אחוזים גבוהים ביותר של אתרוגים שאינם עונים על רמת ההידור המתבקשת או שלא חוננו בנוי והדר הראויים למצוה. בעטיה של התפתחות ברוכה זו אכשר דרא, והתוצרת המשווקת מהודרת ומשובחת עשרות מונים מהתוצרת שהיתה מצויה עד לאחרונה.