הנה כתב המחבר (סי' תרמח סעי' ז): "ניטל דדו, והוא הראש הקטן ששושנתו בו, פסול". וכתב על זה הרמ"א (שם): "וכל זה דוקא שניטלה, אבל אם לא היה לו דד מעולם, כשר, וכן רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו".
ומקור דברי הרמ"א הוא שיטת הרא"ש (סוכה פ"ג סי' טז) שכתב: "וכן נהגינן ליפסל בשניהם כשהיה פטמא בראש האתרוג וניטלה, אבל יש אתרוג שלא היתה בו פטמא מעולם ואינו נפסל בכך". ועד"ז כתב תלמיד הרא"ש רבינו ירוחם: "וכתבו המפרשים דדוקא שניטלה הפטמת כולה, כי רובן כך הן שנופל הפרח ממנו קודם שיגמר ונעשה בו פטמת, אבל אם ניכר כי מתחילת ברייתו לא הייתה בו פטמת מעולם כשר".
ואכן כך משמע מדברי האורחות חיים שהביא ה'בית יוסף', ז"ל: "ואם לא הייתה לו פיטמה כשלקטו אותו מן האילן כשר אפילו ביום ראשון, ומברכין עליו, מכיון שיש אתרוגים שלא היו להם אותן פיטמות מתחילת ברייתן" (וכוונתו, דלמרות שגם אם ניטל הפיטם בעודו על העץ לפני שלקט אותו הרי הוא פסול מדין 'ניטלה פטמתו', מ"מ מכיון שלא בטוח שהיה לו פיטם, אנו תולים שאתרוג זה הוא מאלו שלא היה להם פיטם מתחילת ברייתן. ומכך משמע, שבאופן שברור לנו שאותו אתרוג היה לו פיטם בעודו על העץ ונפל רק בשלב מסויים לאחר מכן, פסול, מאחר שבתחילת ברייתו היה לו פיטם).
וכן בדברי 'המבי"ט' (ח"ג סימן מ"ט – חלק מדבריו הביא במגן אברהם ס"ק י) משמע הכי, שכתב: "וגם יש הכשר גם כן באתרוגים הרבה שנמצאים שאין בהם שום חזזית אפילו כל שהוא, אלא שאין להם פטמות, וניכרים שמתחילת גדילתם אין להם פטמת. לא שהיה להם ונפל או נשבר, אלא שמקטנותם לא גדל בהם פטמת. שהם ניכרים כי יש במקום הפטמת כמו גומא מתחילת בריאתם, והם כשרים לכולי עלמא, כיון שלא היה להם מקודם".
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות