והנה יש מגדולי הפוסקים שחששו לקחת למצוה אתרוג בלי פיטם מסברת הכפות תמרים. דהנה כתב ה'כפות תמרים' (דף ל"ד ע"ב) וז"ל: "ויש אילן דמקצת האתרוגים שלו יש להם פטמת ומקצתם אין להם מתחלת ברייתם, ובהנך היה נראה דהם פסולים כיון דיש באילן זה אתרוג עם פטמת זה שגדל בלי פטמת פסול, ומתוך לשון אחר שהביא מרן הב"י בסי' תרמ"ח יש להכשירן, וצ"ע לדינא". עכ"ל.
והיינו, שכל מה שיש לומר דאין לפסול משום דכך היא דרך ברייתו הוא רק כאשר באותו אילן כל האתרוגים גדלים באופן זה, משא"כ כאשר באותו אילן יש אתרוגים הגדלים עם פיטם שוב אי אפשר לתלות שכך היא דרך ברייתו, אלא יש לחוש שמה שנפל הפיטם מאותם האתרוגים הוא מחמת קלקול וחולשת האתרוג.
והנה עיין ב'כף החיים' (סי' תרמח ס"ק נד) שהביא מספר בית השואבה (אות מ) שתמה על דברי הכפו"ת, וכתב שמדברי המבי"ט שהובא בפוסקים שנתן סימן לדבר זה שלא היה לו דד מעולם במה שיש במקום הפיטמא כמו גומא מתחילת ברייתו יש להוכיח דאף שהוא גדל באילן שגדלין בו מקצתן בפיטמא כשר, דאל"ה מה מועיל סימן זה כיון שעדיין אנו צריכין לדעת אם כל האתרוגים של אותו אילן גדלין בלא פיטמא, דשמא גדל עמו באילן עמו גם אתרוגים עם פיטמא, אלא מוכח דלא מיפסל הגם שבאותו אילן גדלים גם אתרוגים עם פיטמא.
אולם הכף החיים דוחה את דבריו: "ונראה דאין מזה הוכחה, דהמבי"ט רק נתן סימן למתחילת ברייתו ולא נכנס לדון ולבדוק אם כל האילן גדל כך, כיון שזה תלוי בעיני הרואים. והראיה שגם הרב כפות תמרים הביא דברי המבי"ט הנז' והסכים לדבריו ואפילו הכי כתב בענין זה ד'צ"ע לדינא'. ומ"מ מסיים הכף החיים דיש להקל עפ"י דברי הפמ"ג (א"א ס"ק י) דיש להקל מטעם ס"ס, יעו"ש.
אולם הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל עדיין חשש לדברי הכפות תמרים, כמבואר במכתבו המובא בספר לקיחה תמה, שלאחר שהביא דברי הכפות תמרים כתב: "הרי שאפילו באתרוג שגדל מתחילת ברייתו ללא פיטמא נשאר בצ"ע אם שייך להכשירו כשיש אצלו אתרוגים שגדלים עם פטמה, כ"ש באתרוגים דידן שכולם גדלים עם פטמות ואצל מקצתם נושרת הפיטמא הרי ודאי שדבר זה מראה על קלקול האתרוג ויש כאן חשש גדול מאוד של חסר ופוסל ביום הראשון, ותימה גדולה היא בעיני על המדקדקים שלא חשים לפסול זה". עכ"ל.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות