לאחר שנוכחנו לראות עד כמה המסורת באתרוגים הינה יסוד מוסד בכל הנושא של כשרותם, נבין אל נכון, שהאתרוג המרוקאי יש בו מעלה מיוחדת. שהרי מפני חטאינו גלינו מארצנו, ובשנות גלותנו גזרות וגירושים רבים היו מנת חלקנו, בהם גורשנו מעיר לעיר וממדינה למדינה, כך שאין כמעט מקום שאפשר להעיד עליו בבירור שמקום פלוני או מקום אלמוני הינו מוחזק איש מפי איש, ושיש מסורת על האתרוגים שבאותו מקום דור אחר דור[1]. שהרי פעמים שנפסקת המסורת, ובמקרה כזה זקוקים לאומדנות או השערות מה היתה המסורת במקום שנפסקה במגורי היהודים, שהרי דברים יכולים להשתנות. ואם אכן ישנו ספק, בודקים בשבע בדיקות האם הסימנים תואמים להלכה, או האם הפרדס עומד בעיניו או השתנה. אולם בעמק 'סוס' שבמרוקו השתמרה המסורת והחזקה מאז ימי קדם עד היום הזה באופן רציף ללא הפסקה כלל! ובכל השנים התגוררו שם גדולי ישראל, ונטלו אתרוגים אלו ללא כל פקפוק, ולכן רבים המהדרים עד היום לקחת לחג הסוכות דווקא אתרוגים אלו, וביניהם גדולי ישראל, ענקי התורה ופוסקי הדורות, וכפי שנראה להלן באריכות.
גם מרן הגאון בעל 'שבט הלוי' זצ"ל, מביא בספרו חוות דעת דומה על אתרוגי מרוקו שמיוחסים הם ביותר מזה מאות שנים (ח"ה סימן עו): "ובשנת השמיטה לפני י"ד שנה קבלתי גם אני אתרוג מאראקא נשלח משם ע"י ידידי הגאון הצדיק רבי רפאל ברוך טולידנו זלה"ה ראב"ד מקנס מרוקו שכבר היה פה, וראיתי כמה אתרוגים אלה היו חשובים בעיני צדיקים דשם, ומשפחה זו כבר היתה שם כמה מאות שנה והשתמשו בזה"[2].
בהקשר לכך אציין בזאת את מה ששמעתי מכבוד דודי, הג"ר משה בנדיקט שליט"א, אב"ד ור"מ דק"ק חוג חתם סופר זכרון-מאיר ב"ב, כי בזמנו כאשר הגיע האתרוג לידיו של בעל ה'שבט הלוי' זצ"ל, נתפרסם הדבר עד מהרה בחוצות קריה, והיה לשיחה בפי כל הבריות, רבים וטובים מבני העיר – ביניהם גם אביו הר"ר ישכר בנדיקט זצ"ל – עלו ובאו למעונו של ה'שבט הלוי' בכדי לזכות ולברך על האתרוג הנדיר והמהודר, כשהגאון זצ"ל העניק להם את האתרוג לברכה בטוב-עין וחיבוב מצוה.
[1]. עיין ב'סוד ישרים' עה"ת בסופו מהגה"ק מראדזין זצ"ל, שהיה מתומכי אתרוגי קורפו, ובתוך דבריו הוא כותב אודות מסורת אתרוגי ארץ ישראל: "ואדרבה, אתרוגי ארץ ישראל אין להם מסורת כידוע אשר שנים רבות היתה הארץ שוממה מאין יהודי יושב עליה כמבואר באגרת הרמב"ן ז"ל". עכ"ל. אולם מאידך, האבני נזר (חו"מ סי' קטו) כתב: "אתרוגי ארץ ישראל אין בהם חשש, שתמיד היו שם גדולי ישראל, ויש לנו מסורת דור אחר דור, ובתחילה שהיתה הארץ שממה כמה שנים פשיטא שלא היה אז מי שירכיב, בשגם מטעם שלא עשו עמהם עסק לא היה נחוץ להם להרכיב". עכ"ל.
[2]. ע"ע בהמשך אודות דברי השבט הלוי.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות