והנה ה'קנה בושם' למד בדברי הראשונים שמה שכתבו שלא היה להם פיטם מעולם הוא כפשוטו, שהאתרוג נולד ונוצר ללא פיטם כלל אלא ממש מתחילת בריית האתרוג לא היה לו פיטם מעולם, אלא שדבר זה צריך להבינו, שלמרות שאכן מרהיטת לשון הראשונים כך נראים הדברים, מ"מ לפי מציאות המוכרת לנו אי אפשר לבאר כן בדברי הראשונים, שהרי כמבואר לעיל בשער ב' אין אתרוג שגדל ללא פיטם, ולא יתכן כלל שיווצר פרי ללא פיטם, שכן כפי שהוסבר לעיל באריכות, הפיטם הוא עמוד ה'עלי' העומד במרכז הפרח ומסביבו ישנם אבקנים ועל ידי רוח או חרקים האבקה נפרדת מן האבקנים ונדבקת בראש עמוד העלי הדביק הנקרא 'צלקת'. בראש עמוד העלי ישנם פתחים זעירים שדרכם נכנסת האבקה ויורדת לבסיס עמוד ה'עלי', אל עבר החלק הנקרא 'שחלה' שלאחר ההפריה עם האבקן חלק זה הרי הוא מתפתח לפרי. ובדרך כלל, לאחר שנסתיים תפקידו של העמוד העלי (שהוא בעצם הפיטם) הרי הוא נושר ונופל מאליו, הרי מעתה, שרק באמצעות הפיטם מתאפשר תהליך היווצרות האתרוג[1], וכי נאמר שכהיום נשתנו הטבעיים ובזמן הראשונים המציאות הייתה שונה לחלוטין מהניכר לעינינו כהיום.
יתירה מזו, גם בדברי הראשונים חזינן שמתארים את מציאות הווצרות האתרוגים כפי המציאות המוכרת לנו כיום, דהנה הראב"ד (תמים דעים רל"ב) כתב: "אותו הדד יש הרבה שאין להם ואינה מעכבת, אבל אם היתה לו וניטלה הימנו על זה שנינו פסול". והרמב"ן (לולב הגדול) שמשיג על הראב"ד בדין הפיטמא מתאר את צורת גידול האתרוגים, ז"ל: "לא עלה על דעת מעולם שיפסל האתרוג בשביל הנץ, לפי שהוא נושר מעצמו ואינו מגופו של אתרוג, ואין הפרח נמצא באתרוגין אלא בקטנן אבל בשעת גמר פרי, וכ"ש תלוש, אין בהן". עכ"ל (המעיין בדברי הרמב"ן בכל לשונו שם, יראה ד'נץ' ו'פרח' דכתב היינו ה'פיטמא'). ומעתה לפנינו עדות נאמנה מרבינו הרמב"ן ז"ל שגם בזמנו כן היתה המציאות שהפיטם היה נושר בעוד האתרוגים בקטנותם.
וכפי שמוכרת לנו המציאות היום, ישנם שני דרכים בהם העמוד העלי נושר ונופל לאחר סיום תפקידו. האופן הראשון הוא שעמוד העלי מתחיל להתייבש בראשו וממשיך בהדרגה כלפי מטה, עד שתהליך ההתייבשות מגיע אל האתרוג, ואז הוא נושר. והאופן השני הוא, שמעל הבסיס של העמוד העלי, מתחילה להיווצר כעין טבעת של יבשות בעוד שראשו לא התייבש, וכשהטבעת מסתיימת להתייבש, נסדק העמוד העלי ונושר.
ולאור התהליך המתואר כאן, מובן שלא תתכן התפתחות פרי בלא עמוד 'עלי', ומציאות כזו שלא היה פיטם מתחילת ברייתו לא מצאנו.
[1]. וכאמור לעיל, ישנם אתרוגים שאין העמוד העלי מתייבש ואינו נושר מהם, ובמקרה זה גדל אתרוג עם פיטם לתפארת, כפי שהמציאות היא ברוב רובם של אתרוגי מרוקו.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות