אמנם אחר הבנה נכונה של מלאכת ההרכבה, נווכח לראות שטענתו של הג"ר שלמה הירשל זצ"ל תמוהה מאד, ואי אפשר לתלות חסרון הגרעינים מחמת מעשה הרכבה. ראשית כל, מהטעם הפשוט שלא מצינו תופעה כזאת בכל העולם, שעל ידי ההרכבה הפרי איבד את גרעיניו, ובכל אותם המקומות שנמצאו עצים ואתרוגים מורכבים לא נמצאה מעולם תופעה דומה לזו. ואם כן, מהיכא תיתי שנחוש לאיזה מין הרכבה הנעלמת מעיני כל חי שיש בכוחה לגרום לתופעה זו בכל עצי האתרוגים שבמרוקו. ומאידך גיסא, כל אותם אתרוגים שנודעו לנו כמורכבים, לא נצפתה בהם תופעה זו של איבוד הגרעינים.
ועיין ב'שדי חמד' (פאת השדה מערכת ברכות סי' כג סס"ק ח), אודות ענבים ללא חרצנים, שכתב נמי לדחות מסברא זו דברי השדי יצחק שכתב שיש לחוש שהעדר חרצנים בענבים נובע ממעשה הרכבה, וז"ל: "כל זה החשש לא נראה לי, דרובא דרובא מפירות המורכבים יש להן גרעינים, ואתרוג יוכיח, ולמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן", וכן עיין בשו"ת משיב שלום [להרה"ג ר' שלום יוסף פייגנבוים זצ"ל (סי' קיז) נדפס בתרצ"א] כתב נמי כדברי ה'שדי חמד' לגבי ענבים ללא חרצנים: "וגם מה שחשש בזה שם מהרי"צ חיות ז"ל שמא מורכב ממין אחר ומשום הכי אין בהם חרצנים, מהכ"ת לאחזוקי ריעותא". וזה ממש כנזכר לעיל דמהכ"ת שנחוש על איזה שהיא הרכבה שלא מצינו בכל שאר הארצות עם תוצאה דומה[1].
[1]. להשלמת הדברים, נציין כאן את הדברים שכתב המהרי"ץ חיות (שדה יצחק סי' ג) ומה שיש לדון בהם לכאורה [אף שבשדי חמד דחאם ולא חשש להם], וז"ל: "לפי מה שראיתי בעיני בהני תפוחי זהב שקורין פאמעראנצי"ן שיש להם גרעינים הרבה ומרכיבין אותם על אילן תפוחים, ואז הפירות שלהם דומה ממש לפאמעראנצי"ן ונקראין אראנשען, ואין להם שום גרעין כלל, א"כ ראינו דע"י הרכבה מין בשאינו מינו יכולין לאבד הגרעינים, אם כן גם באלו הענבים יש לספק שמא הרכיבו ייחור של גפן באיזה מין ועל ידי זה לא נמצאו לענבים המורכבים האלו שום גרעין כו'". וצריך להבין את דבריו: במש"כ אודות מציאות הרכבה של מין הדר עם מין תפוח, דבר זה צ"ב, כיון שהרכבה של מין באינו מינו לא תתכן כלל, וכבר הבאנו לעיל (שער ב הערה 11) בשם החזו"א שמה שנקט הרמב"ם דוגמא כזו, למשל בעלמא נקטיה, עיי"ש. כמו כן, כפי שמתבאר בדברינו, לא מצאנו שהרכבה פועלת החדלת גרעיני הפרי, וכמש"כ בהרחבה, עיין להלן. עוד יש להעיר בעצם מה שהעלה חשש של הרכבה בענבים שהרי הגפן אינו מקבל הרכבה משום אילן אחר, כי אם מהגפן עצמו כמבואר בתקו"ז (תיקון ס"ט דף קי"א ע"א ותיקון ט' דף ל ע"ב), ואיך שייך לחשוש מעתה שעצי הגפן הורכבו במין שאינו מינם, וצ"ע.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות