עיקר זיהוי האתרוג על פי המסורת

עיקר זיהוי האתרוג על פי המסורת

וכבר עסק הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות בביאור יסוד זה, שעניין זיהוי ארבעת המינים לא ניתן להתפרש אלא על ידי מסורת חכמי ישראל וקבלתם מדור לדור, וז"ל:

וזה עיקר יש לך לעמוד על סודו. והוא, שהפירושים המקובלים מפי משה, אין מחלוקת בהם בשום פנים, שהרי מאז ועד עתה לא מצאנו מחלוקת נפלה בזמן מן הזמנים מימות משה ועד רב אשי, בין החכמים וכו', ולא מצאנו גם כן מחלוקת במה שאמר הכתוב (ויקרא כג, מ) "פרי עץ הדר" כדי שיאמר אחד שהוא אתרוג, ויאמר אחד שהוא חבושים, או רמונים, או זולתו. ולא מצאנו גם כן מחלוקת בעץ עבות, שהוא הדס וכו'.

ומבאר בדבריו, שאין סתירה לקביעת המין על פי המסורה, ממה שמצאנו שחז"ל מדייקים בפסוקים את זיהוי ארבעת המינים:

אע"פ שהם מקובלין ואין מחלוקת בהן מחכמי התורה הנתונה לנו, נוכל להוציא ממנה אלו הפירושים בדרך מדרכי הסברות והאסמכתות והראיות והרמזים המצויין במקרא. וכשתראה אותם בתלמוד מעיינים וחולקין זה על זה במערכת העיון, ומביאין ראיות על אחד מאלו הפירושים והדומה להן, כגון מה שאמרו במאמר הכתוב "פרי עץ הדר", אולי יהיה רמונים או חבושים או זולתם, עד שהביאו ראיה עליו ממה שנאמר "פרי עץ הדר" (סוכה לה, ע"א) ואמרו, עץ שטעם עצו ופריו שוה, ואמר אחר, פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר, פרי עץ הדר על כל המים.

אלו הראיות לא הביאום מפני שנשתבש עליהם הענין עד שנודע להם מראיות האלה. אבל ראינו בלא ספק מיהושע ועד עתה, שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב בכל שנה ואין בו מחלוקת. אבל חקרו על הרמז הנמצא בכתוב לזה הפירוש המקובל. וכן היא ראייתם על ההדס (שם לב ע"ב).