סימן רביעי נזכר במגן אברהם (תרמח ס"ק כג) בשם עולת שבת (ריש סי' תרמח, ונמצא גם בכנסת הגדולה הגהת הטור ס"ק ג), שבאתרוג כשר הגרעינים עומדים, ומאידך, באתרוג המורכב הגרעינים שוכבים[1].
והנה אתרוגי מרוקו, מובהקים בסימן זה הרבה יותר משאר זני האתרוגים, כי האתרוגים שיש בהם גרעינים, הם כמעט תמיד זקופים לאורך האתרוג. עדות לכך נמצא כבר בשנת תק"ץ בשו"ת הגיד מרדכי (או"ח סי' ה' ד"ה ואנכי) להגאון רבי מרדכי אסיאו מרבני שאלוניקי וז"ל:
"ועוד סימן אחר ראינו, שהאתרוג, מלבד שהגרעינים זקופין אף גם זה הנם מועטים, לא כן המורכב, לא די שהגרעינים מושכבים הם מלאים מגרעינים יותר מהלימוני, וכאשר חתכנו הרבה מאלו ומאלו, דהיינו הבאים מעיר טארודאנתי (טרודאנט) יע"א, ומשאר עיירות מערי המערב שהם מוחזקים לאתרוגים מרבני גאוני המערב ז"ל, ונמצאו בהם מבית ומחוץ כל הסימנים לטובה וגרעינים מעטים, והבאים מקורסיגה ומג'ינובה, דהיינו שלא נתברר לנו אם היו מג'ינובה ממש, וכנראה שהם ממקומות אחרים שבאים לגי'נובה, ומצאנו בהם הסימנים מבפנים סימני פסולת וגם גרעינים הרבה מאד, הגם שהב' סימנים מבחוץ היה להם סימני טהרה". ע"כ. ובהמשך תשובתו (ד"ה העולה) מדגיש שוב: "שאתרוגי ערי המערב המה מוחזקים לכשרים".
[1]. ובבכורי יעקב (סי' תרמח ס"ק נג הובא במשנ"ב ס"ק סה) כתב לפקפק אודות סימן זה: "כבר בדקתי באתרוגים הרגילים אצלנו ושיש להם כל סימני אתרוג כשר, שלפעמים הגרעינים שוכבים באורך ולפעמים ברוחב, ולפעמים מקצתן באורך ומקצתן ברוחב. וכדבריו כתבו עוד מגדולי האחרונים: הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת פרי עץ הדר (סי' א), שו"ת תורת חסד (או"ח סי' יד ס"ק ז), וכן בתשובת מהרא"ל צינץ מפלאצק (שו"ת בגדי ישע סי' טז אות כג). ובבגדי ישע (סי' יד אות כ) כתב 'בשם הגננים של זמנו', שכמעט לא נמצא אתרוג שיהיו גרעיניו עומדים זקופים ממש, אלא רובם הם מוטים, עיי"ש.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות