סימן השקיעות והבליטות
גאון ישראל, רבי שמואל יהודה קצינלנבויגן – המהרשי"ק, בתשובתו שנדפסה בשו"ת הרמ"א (סי' קכו), כתב כמה כללי יסוד בסימניהם של האתרוגים שאינם מורכבים, וז"ל: "הסימן הא' הוא, כי המורכבים הם חלקים, ולאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם, וגובה להם". עכ"ל. היינו, שרוב הפירות שבעולם – חלקים הם בחיצוניותם, וכן האתרוג המורכב מעצי הלימון, אף הוא מקבל תכונה זו. מאידך, האתרוג הכשר, הוא בעל שקיעות ובליטות בכל גופו.
יובהר, כי אף שבכל הזנים המוחזקים בכשרות ישנם אתרוגים חלקים, דבר זה אינו נובע בהכרח ממעשה הרכבה, אלא מתנאי האקלים וקרקע הגדילה. גם גיל העץ משפיע מאוד על צורת הפרי, שבעץ אתרוג צעיר, הפירות מאורכים ובעלי בליטות ושקיעות, ועם התבגרות אותו עץ עצמו – נעשים פירותיו חלקים ולימוניים, ואף על אותו עץ, ואפילו על אותו ענף ניתן למצוא פירות שונים זה מזה. לכן בדיקת הסימנים היא אחר הרוב, דהיינו כפי שנראים רוב האתרוגים מאותו הזן, ואם רובם בעלי בליטות, אות הוא כי אין כוח אחר מעורב בהם.
שקיעות ובליטות באתרוגי מרוקו
גם בענין זה, יש לאתרוגי מרוקו את המיוחדות שלהם. מתייחדים הם מיתר הזנים בכך שנראים השקיעות והבליטות שלהם על כל אורכם אפילו סמוך לפיטם, ומדברי המהרשי"ק משמע, שיש בכך מעליותא כפי שכתב: "ולאתרוגים בליטות קטנות בכל גופם, וגובה להם. מה שלא היה מצוי באתרוגי קורפו שהיו נפוצים בזמן הערוך לנר וכן בכמה מהזנים האחרים שפירותיהם יותר חלקים, או שהם בעלי שקיעות ובליטות רק בחלקו התחתון של האתרוג".
כמו כן, אתרוגי מרוקו מתבלטים בהיותם צרים וארוכים ביותר – רחוק מאוד מהצורה ה'כדורית' של הלימונים. צורה זו אופיינית לאתרוגים בלבד, אך בשאר פירות ההדר היא אינה מצויה. מעלה זו מצאנו בדברי האחרונים, וכפי הנזכר גם במכתבם של הבד"ץ דק"ק הוראדנא אל הגאון רבי מאיר מפוזנא בעל ה'בית מאיר' (סוף או"ח ובשו"ת סי' ו) בענין אתרוגי קורפו, ושם נכתב:
ויש אשר משכו ידיהם ממנו (מאתרוגי קורפו) ומענה בפיהם: אין זה הדר האמור בתורה, וסימנא מילתא שאין להם כ"כ בליטות כמו באתרוגים דמאז ועד עתה (אתרוגי יאנאווע), ומקצתן לא ניכר להם שום בליטה כי אם מעט מזעיר. ואף גם שחזותא מוכיח עליהם שאינם משוכים וארוכים, ואף שאינם עגולים ככדור, ועל כל זה אין להם חזקה כמו באתרוגים דמאז וכו'.[1]
[1]. גם בשו"ת מהר"ם מרוטנבורק האחרונים (סי' יט) להגאון רבי משה רוטנבורק זצ"ל אבד"ק וולאדובא וקוזמיר, הזכיר עובדה זו, שאתרוגי קורפו היו בהם אך מעט שקיעות ובליטות וכפי שכתב: "על דבר האתרוגים החדשים אשר נתראו זה זמן קרוב במדינתנו, וקראו בין העם קארעפורער… וכמה משונים מן האתרוגים הישנים הנקראים יעניוועזר בכמה דברים, קצת במראה ובמישמוש, שאין להם בליטות כמו הישנים".