סיבת חסרון גרעינים באבטיחים

סיבת חסרון גרעינים באבטיחים

תופעה נוספת של פרי ללא גרעין, הוא פרי האבטיח הנפוץ היום, אך סיבתו שונה לגמרי, שכן חסרון הגרעינים בפרי זה אינו נובע מ'שבר גנטי' אקראי, שהרי גם אם ימצאו אבטיחים ללא גרעינים אין אפשרות להרבות את הזן על ידי השתלת יחורים מאותו עץ, כמו שנעשה בשאר הפירות, שכן שריגי האבטיח אינם מתקיימים זמן רב, ואם ננסה לשתול אותם – הם יתייבשו עוד בטרם ישרישו. חסרון הגרעינים באבטיח, הושג על ידי המצאה מתוחכמת של אחד מחכמי הגנטיקה של הצמחים לפני כחמישים שנה בערך, והוא נעשה באופן זה:

כאשר ברא הבורא יתברך את עולמו, חקק בטבעו שכל צמח וכן כל בעל חי יש לו שני זוגות של כרומוזומים (Chromosomes) בין לזכר ובין לנקבה, הכרומוזומים הם 'אבני הבנין' המעניקים את התכונות המיוחדות של כל יצור חי, כולל כל מיני צמחים, ואבטיחים בכלל.

חכמי הבוטאניקה התחכמו והמציאו אפשרות, להכפיל את הכרומוזומים של צמח הנקבה על ידי חומר מסויים הפוגם בו וגורם לו לשכפל את עצמו. לאחר שהתקבל זרע בעל כרומוזומים כפולים [בעל ארבעה זוגות במקום שנים], העבירו אבקה מצמח זכר בעל שני זוגות לצמח נקבה בעל ארבעה זוגות, ומהם התפתח צמח שזרעיו מכילים באופן יוצא דופן שלשה זוגות כרומוזומים, גרעיניו של צמח זה כאשר שותלים אותם שנית – מצמיחים פירות שאינם מכילים גרעינים.

למרות השינוי בהרכבו של הצמח, אין אבטיחים אלו משתנים בדפוס גדילתם, ולצורך צמיחתם הם זקוקים להאבקה על ידי אבטיחים רגילים, על ידי דבורים או שרצים אחרים המעבירים אבקה מזה לזה, ולכן כשעוברים על פני השדה של פרי האבטיח, רואים שתי שורות של אבטיחים מחוסרי זרע ובאמצעם שורה של אבטיחים עם זרעים.

הנה כי כן, תופעה זו של אבטיח ללא גרעינים, אינו תוצר של 'הרכבה' כפשוטו, שכן כפי שנזכר, הרכבה אינה פועלת על החדלת הזרע. התופעה הנ"ל התאפשרה רק להאחר התערבות והתחכמות בוטאנית, באופן שהשפיע על מספר הכרומוזמים הטבעי שקיים בכל צמח, ועל ידי זה התערבות זו עלה בידם ליצור צמח בעל מספר כרומוזומים שונה שעקב תכונתו אינו מצמיח שוב גרעינים, דבר שאינו מתרחש בפעולת הרכבה.