והנה הגאון רבי צבי ובר שליט"א כתב להוכיח מדברי התרומת הדשן (סי צ"ט) להכשיר את אותם האתרוגים שנפל מהם הפיטם בדרך גדילתם, דהנה מבואר שם בדבריו לגבי נקבים שיש בהם חסרון, שהם נעשים על ידי קוצים בשעת גידולן בעודם על האילן, שזה נחשב כחסרון מתחילת ברייתו ואינם פוסלים את האתרוג. וכן פסק הרמ"א סעיף ב': "ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן ע"י קוצים אע"פ שיש בהם חסרון שזהו דרך גדילתן". וא"כ יש לומר בפשיטות דהכי נמי לגבי נידון דידן שהתייבשות ונפילת הפיטם מעל האתרוג בשעת גידול האתרוג בעודו מחובר על האילן נחשב כמו שהיה כן מתחילת ברייתו, ושפיר הוי בכלל מה שכתבו הפוסקים דאם לא היה לו דד מעולם כשר.
ובשו"ת קנה בושם (סי' כ"ט) השיב להגאון רבי צבי ובר שליט"א שאין לדמות את הנידונים, ותוכן דבריו הוא, דלענין דברי התרומת הדשן התם אין דנים על חלק מסוים של האתרוג שהיה צריך להיות איזה דבר מסוים באתרוג זה ונחסר ממנו, אלא על דין לקיחה תמה, ולכן כל שקרמו פניו ועורו ובשרו קיים, הרי האתרוג שלם ושפיר חשיב לקיחה תמה מכיון שנעשה הדבר בדרך גידולו וקרם עליו העור, משא"כ בנידון דידן לענין פסול דניטלה פיטמתו, שהרי בזה הנידון הוא על דבר מסוים דדרך גידול האתרוג כן הוא ליגדל עם פיטמא על ראשו, ובניטלה פיטמתו פסול הוא או משום הדר או משום חסר. ומסיים הקנה בושם: "כן נלע"ד בביאור החילוק שביניהם בס"ד", עיי"ש.
והנה יש להבין סברתו, דהרי בשני האופנים הנ"ל הנידון הוא על שלימות האתרוג, והשאלה היא כאשר נחסר דרך גידולו אם דינו כחסר או לא, ומעתה אם אנו אומרים לגבי חורים שנעשו על ידי הקוצים דלא חשיב חסר כיון שכך דרך גידולו, א"כ ה"ה לענין ניטלה פיטמתו יש לומר הכי דלא חשיב חסר כיון שכך הוא דרך ברייתו וגדילתו.
אלא נראה בביאור כונתו, שלמרות שבשני האופנים שורש הדין הוא אחד ובשניהם השאלה היא אודות דיני חסר, מ"מ אי אפשר להשוות את הנידונים, שבכל אחד מהם סיבת הנידון הוא שונה בהגדרתו. דהיינו, שיכול להיות חסרון מדין חסר מכמה סיבות, יש את הסיבה הפשוטה, והוא שחסר מגוף האתרוג שהאתרוג אינו שלם אלא נחסר ממנו ע"י חור וכדומה כמו נידון החורים שנעשו ע"י הקוצים, ויש נידון ג"כ מדיני חסר אולם לא מחמת שחסר מגוף האתרוג והאתרוג אינו שלם, אלא משום שחסר מ'צורת האתרוג' שהאתרוג השלם בנוי מכמה חלקים, עוקץ גוף האתרוג ופיטם, וכאשר חסר חלק מהאתרוג חסר בצורת האתרוג למרות שהאתרוג שלם בכל גופו מ"מ יש חסרון בצורה ותבנית האתרוג, ומעתה שפיר יש לחלק בין הנידונים, שכאשר השאלה איננה על צורת האתרוג אלא על שלימותו, בזה שייך לומר כמו שכתב התרומת הדשן שאם החור הגליד למרות שנחסר אכתי חשיב אתרוג שלם, והוי לקיחה תמה. משא"כ כאשר שאלת חסר הוא מצד שחסר בצורת האתרוג כיון שחסר חלק מתבנית האתרוג, בכה"ג אפילו שהגליד המקום שהיה בו הפיטם וכדומה, מ"מ אכתי חסר בצורתו, שכן היה לו צורת אתרוג בשלימות בעל פיטם ועתה חסר מצורתו.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות