”מעולם לא היה מי שפקפק עליהם”

”מעולם לא היה מי שפקפק עליהם”

לאחר שבעל ‘ישרי לב’ הביא עדותם מפי כתבם, מביא תוספת דברים ששמע מגאוני המערב בעל פה שמנהגן של ראשונים כמלאכים, להשתמש באתרוגים אלו למצות נטילת ארבעת המינים מדורי דורות, ועוד מוסיף כהנה וכהנה אודות אתרוגים אלו שניתן לקחתם ללא חשש:

נשאול נשאל דוד לחוות דעי על אודות האתרוגים של ערי מערב הפנימי יע”א, אם יש בהם שום חשש מורכב, ואם שמענו שהיה מי שפקפק בהם.

ע”ז באתי אל האר”ש^[1] בשבטי ישראל, הודעתי נאמנה כי הן כהיום שכיחי פה עיה”ק ירושלים תוב”ב רבים ונכבדים דאתו ממערבא, רבנן תקיפי דפקיע שמייהו ה’ עליהם יחיו, וחקרתי ודרשתי מפיהם.

והעידו בגודלם, איך האתרוגים של עיר קארונרת (טארודאנט) יע”א הם מוחזקים בכשרות בלי שום פקפוק וחששא כלל, ומעולם לא שמעו ולא ראו מי שפקפק בדבר האתרוגים הנזכרים כלל, ומימי עולם ושנים קדמוניות, ראשונים כמלאכים רבני וגאוני כל המערב זלה”ה לוקחים היו מהם, ומהם היו שולחים לערי פראנקיאה [=צרפת] למכור בכתב המורה צדק, ומעולם לא היה מי שפקפק עליהם.

ואחר כל הכבוד הזה, אני מאשר ומקיים דברי החכמים ה’ עליהם יחיו, מאחר שהעיקר בדברים אלו הוא חזקת הכשרות, וכל האתרוגים מערי מערב הפנימי כבר הוחזקו בחזקה מעליא דהם כשרים בלתי חשש הרכבה, וכאשר ראתה עינינו בס’ ‘הגיד מרדכי’ לאחד מרבני שאלוניקי יע”א באו”ח סי’ ה’, דמעיד בגודלו על אתרוגי קארודאנת וכל המערב הנז’, שהם מוחזקים בכשרות וראויים לברך עליהם בלי שום פקפוק, כמו שמברכים ערי תוגרמה ואיטלייה על הבאים מקורפו יע”א, כיון דאתחזק להו לכשרים מימי עולם, את”ד בד”י ע”ב^[2].

ובכן, אף ידי תיכון עמהם, וכל הלוקח מהם למצות ד’ מינים, נכון לבו בטוח שיעלה לרצון לפני ה’ ויברך עליו בלי פקפוק, ועל דבר אמת וענוה צדק, חתמתי שמי בגושפנקא דשדר לי מלכא ירום הודו, ביום ראש חודש אייר משנתנו זאת, ויגיד שמים צדקו לפ”ק ברב עז ושלם [אה”ן (אמר הנכד) הא”ח ס”ט, עיין חתם סופר סי’ קפ”ג ור”ז].

^{[1]. מלשון ‘ארשת שפתים’, מליצה מלשון הכתוב (דברים כו, ג): “כי באתי אל הארץ”.}

^{[2]. אלו תוכן דבריו בדף י’ ע”ב.}