מסורת מיוחדת על מין אתרוג מסויים

מסורת מיוחדת על מין אתרוג מסויים

ומעתה, לאחר שהתברר שגם אתרוגי מרוקו הם ללא ספק ממיני האתרוג, אכתי יש מקום לומר דאפילו הכי, אותם מקומות שלא היה בהם מסורת לאותו מין אתרוג – אין להם לקחת ממין זה למרות שהוא שפיר ממיני האתרוגים, שהרי סוף סוף על צורת האתרוג הזה לא היתה מסורת בשאר הקהילות, ובעינן מסורת לאותו אתרוג שנהגו אבותינו מדור דור.

אולם מדברי הפוסקים מבואר, שאין צורך במסורת מיוחדת על כל צורת אתרוג בפני עצמו. והגם שבוודאי עיקר זיהוי מין האתרוג תלוי במסורה ממשה רבינו וכמו שכתבו הראשונים, ואי אפשר לנו לקחת תפוח מיער ולומר עליו שזה הוא מין האתרוג. מ"מ מצינו להדיא בדברי הפוסקים, כי כמה מיני אתרוגים יש, וכולם נכללים בכלל המסורת של מין האתרוג, שכן כל מקום מצמיח צורה אחרת של אתרוג, וכל שטח אדמה מגדל אתרוגים באופן שונה, ומעולם לא נחשוד שאתרוג שמשונה קצת בתבניתו יצא מכלל המסורת ונצטרך מסורת חדשה עבורו.

וכידוע דבכל מיני הפירות יש שינויים קלים בין פרי אחד לשני, וכמו שכותב ה'חכם צבי' שהובא לעיל (סי' קסא), ששינויים בפירות קיימים בכל עצי הפרי, הן מבחינת צבעם והן מבחינת צורתם: "דאטו כל מיני ענבי הגפן שוים, הלא יש מהם ארוכים ויש מהם עגולים ושחורים ולבנים, וכן כל מין תאנים אינו שוה יש תאנים שחורות ויש לבנות ארוכות ועגולות, וכאותה ששנינו במשנתנו כל מין תאנים (דהיינו שחורות ולבנות) אחד, וכן בזיתים ותפוחים ואתרוגים ובכל הפירות יש מהן ארוכות יש מהן עגולות ומכל מיני צבעים" עכ"ל.

וכן כתב הרמב"ם (הל' כלאים פ"ג ה"א): "יש מינין בזרעין שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שינוי מקומות והעבודה שעובדין הארץ, עד שיראה כשני מינין, ואע"פ שאין דומין זה לזה, הואיל והן מין אחד, אינן כלאים זה בזה'" עכ"ל. וכן שינוי המקום והאקלים של כל מקום משפיע באופן משמעותי על צורת הגידול, וכמו שכותב החזו"א (כלאים סי' ג ס"א): "משתנים מפני שינוי המקום של הר ושפלה או גינה ושדה שמשתנה עבודת הארץ", וכן גם משפיעים דברים נוספים, כגון צורת ההשקייה, מזג האויר, ריבוי יבשות או לחות, ואף איכות הזיבול^[1].

והוא הדין לענייננו: יש אתרוגים בעלי מיץ ויש יבשים, יש אתרוגים עם גרעינים וחדרי זרע, ויש ללא גרעיני זרעים, יש אתרוגים עם מיץ מתוק ויש עם מיץ חמוץ, וכל אלו מין אתרוג הם.

_{[1]. יש לציין שגם לגבי מסורת העופות מוכח מדברי החתם סופר (יו"ד סי' עה ובעיקר בד"ה ולדידי), שאין צריך מסורה על כל עוף ועוף, אלא כל העופות הדומים ביותר למין שיש עליו מסורה, הוא נאכל על סמך המסורה, מלבד היכא שיש לו שינוי מובהק עד שיתכן שהם שני מינים, עיי"ש.}