מכתב מהג”ר אברהם בנימין קלוגר לאחר עלילת הדם

מכתב מהג”ר אברהם בנימין קלוגר לאחר עלילת הדם

הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר זצ”ל, בנו של הגאון המפורסם רבי שלמה קלוגר זצ”ל, היה בין המעודדים את החרם לבל יקנו את ‘אתרוגי הדמים’, ופרסם באותה שנה בכתבי העת ‘מחזיקי הדת’ (יום ו יח מנחם אב תרנ”א, שנה י”ג גליון כ”ב) ו’הצפירה’ (אב תרנ”א)^[1], שיש לקחת אתרוגי מרוקו הידועים ביחוסם ובכשרותם במקום אתרוגי קורפו. בתוך דבריו מעיד שאביו הגאון רבי שלמה קלוגר לא היה מברך על אתרוגי קורפו, ונהג לברך אך ורק על אתרוגי מרוקו, ואף הוא נוהג כך:

נדרשתי לאשר שאלני בני יקירי החריף ובקי החכם השלם מוה’ יהודא אהרן נ”י מברדיטשוב, אשר שאלו אותו כמה רבנים וכן כמה גבירים, היות כי בשנה הזאת רבים וכן שלמים במדינת רוסיה ופולין ימנעו את עצמם מאתרוגי קורפו^[2], דבר שכבר נצטער אותו צדיק אאמו”ר הגאון רשכבה”ג זצ”ל, ולא היה מברך עליהם עד יום פטירתו כמובא הדבר בארוכה בס’ ‘תולדות שלמה’ לבני הרב הנ”ל נ”י. להגיד להם חוו”ד על אתרוגים הבאים ממדינת מאראקא, אם יש לברך עליהם, ואם נודעים לי מכבר, ואם בימי אאמו”ר הגאון זצ”ל היה נודעים פה. לכן אודיע קושט אמרי אמת כי האתרוגים הללו נודעים זה יותר משלשים שנה, וכבוד אאמו”ר הגאון זצ”ל בעצמו היה מברך עליהם, וגם אנכי אי”ה אם יהיה לי בשנה הזאת אתרוג ממרוקו אברך עליו, ואין להרהר אחריהם כלל.

וע”ד אמת וצדק בעה”ח י”ב מנ”א תרנ”א לפ”ק בראדי

הק’ אברהם בנימין קליגער
בהגאון מוה”ר שלמה קליגער זצ”ל”.

אכן, משנת תרנ”א ואילך, הודיעו כל סוחרי האתרוגים שניתן להשיג אצלם אתרוגים מארץ ישראל, איטליה ומרוקו – ולא מקורפו. וב’מחזיקי הדת’ של אותה שנה (י”ז תמוז תרנ”א, שנה י”ג גליון כ), מוצאים אנו שהתפרסמה מודעה שאפשר להשיג אתרוגי מרוקו, אצל הרה”ג ר’ מנחם מנדל קרענגל מתלמידי רבי שמעון סופר זצ”ל, ומו”ץ בקראקוב^[3].

אגב, שנים בודדות לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נפגעה קשות שכונת מונטאקי באי קורפו, אשר ממנה יצאו ובה פעלו רוצחי היהודים. כמעט כל בתיה הוצתו או נהרסו במתקפה הימית על האי, והיוונים המקומיים, למרות היותם גויים שפלים, הבינו, שזהו עונש על הטבח שעשו כמה שנים קודם ביהודי האי. למרבה הפלא, מאז ועד היום עומדת השכונה המקוללת בחורבנה ועזבונה, תל עולם אשר קללה רובצת עליו.

_{[1]. וכן הובא בקונטרס פרי עץ הדר (לרי”נ מבראנוב פיעטרקוב תרנ”ט)}

_{[2]. בכת”ע ‘הצפירה’ נכתבו הדברים בשינוי לשון מועט: “היות כי בשנה הזאת התאזרו חיל כל הרבנים הגאונים ממדינת רוסיא ליטא ופולין ויצאו כאיש אחד חברים, לאסור איסר על אתרוגי קורפו ואגפיה”.}

_{[3]. נולד א סיון תר”ז בקראקוב, ונפטר א סיון התר”ץ. בשנת תרמ”ח הוביל פולמוס סוער כנגד ההיתר של רבה של קראקוב לטלטל בשבת בעיר, והדפיס ספר ‘תורת עירובין’ המוכיח לאיסור. כמו”כ הדפיס את ‘שם הגדולים’ של החיד”א בתוספת הערות ‘שארית ציון’ ו’מנחם ציון’.}