כאשר ראה רבי יעקב הלוי ספיר זצ"ל[1] (הנוסע המפורסם – מחבר הספר 'אבן ספיר') שסוחרי אתרוגי קורפו משתמשים בכרוז זה, כדי להרחיק את אתרוגי מרוקו ובכך להמשיך לסחור באתרוגי קורפו המפוקפקים, ערך מכתב בו הוא דוחה את דבריו של הג"ר נתן אדלר זצ"ל[2]:
אחד ממיודעי פה, אשר הוא סוכן של אתרוגים מסוחרי בראדי, דרש מהם בשנה הזאת שישלחו לו גם אתרוגי מארוקא, והראני היום תשובת הסוחר מבראדי, גם מכתב מבנו של הנשר הגדול הגאבדק"ק לאנדאן נ"י, אשר הדפיסו בבראדי והפיצו בכל גבול ישראל, למען תפוש לבות בית ישראל להרחיקם מאתרוגי מארוקא הכשרים לכו"ע ובזול מאד, ולמען יוכלו להטעות עוד במסחרם באתרוגי קורפו להונות הולכי תום להריק שקיהם בספק פסולים ומורכבים.
ולזאת מצאתי, מצוה וחובה לנפשי להסיר המכסה הנסוכה על אמתת הדבר ולגלות פני הלוט מכל הענין הזה. בקיץ אשתקד בזמן הזה הייתי בלאנדאן, וידעתי כי שמה יובאו אתרוגים רבים ובזול מאד מעיר 'מוגאדאר'[3], במארוקא. וגם ספרו לי אשר הספרדים ורבניהם שבלאנדאן מהדרים לקחת למצות אתרוג רק מאלו של מארוקא, והאשכנזים שמה אינם לוקחים מהם כלל, עפ"י פקודת הרב הגאב"ד מוהר"נ ד"ר[4] אדלער נ"י, רק של קארסיקא וקורפו.
וכאשר ראה ושמע אשתקד, האיסור של הגאון הגדול אבד"ק קאוונא נ"י על אתרוגי קורפו, הזהיר גם הוא עליהם וצוה לקחת קארסיקאנר ולא מארוקאנר הנז'.
וחפצתי לדעת סיבת וטעם הדבר, ונתראתי עם ידי"נ הרב הגאב"ד הנז' ושאלתיו על ככה לאמר, הלא הגאון הגדול מוה"ר יעקב עטלינגער זצ"ל אב"ד דק"ק אלטונא ורבן של כל בני אשכנז, הנהיג בעירו והסרים למשמעתו באתרוגי מארוקו, וגם ידי"נ הרב המאוה"ג חסיד ועניו מוהר"ר דוד בן שמעון יצ"ו אבדק"ק המערבים בעה"ק ירושלם ת"ו, הביא לירושלם איזה פעמים אתרוגים ממאגודאר, שהם מהודרים מאד. והוא יצ"ו מילידי מארוקא והיה רב ואב"ד במדינה ההיא, ומי יחוש חוץ ממנו?
ויענני הגאב"ד הנז' כי כן הרבנים דק"ק אשכנזים פה שקדמוהו, ובתוכם דודו הגאון מוהר"ר טעבלי שיף זצ"ל לא לקחו מהם, וטעם ברור לזה לא נודע גם לו, רק שכן נהגו. ויש אומרים שמפני שגדלים ביער כהפקר אינם בכלל פרי רק פרי יערי.
ואמרתי לו זאת אינה טענה, כי בודאי צריך לברך עליהם בורא פרי העץ, ופרי גמור הוא כמו אתרוגי שאר ארצות, ואדרבה, היא הנותנת שהם אתרוגים כשרים בלי פקפוק וחשש הרכבה, כידוע[5].
ועוד אמר לי והוא העיקר, מפני שאין עליהם הכשר מהרבנים של מארוקא, ואמרתי לו גם זו אינה טענה, וזאת הנותנת, כי באמת לא היו אתרוגים צריכים להכשר כלל, כי אינם כמו בשר חלב גבינה ויין כו' הנלקחים מהגוי שיהיו צריכים הכשר, רק מפני חשש הרכבה הנהיגו הראשונים ז"ל שלא יקחום רק בהכשר מהרבנים במקומות גידוליהם, אשר יכירו וידעו ויעידו שאינם מורכבים, וזאת היה מעולם, רק באתרוגי קורפו ואיטאליה כו' הנוהגים באומנת ההרכבה כידוע. אבל באלה של מארוקו המוחזקים להם לשאינם מורכבים, לא הצריכו ולא נהגו בהכשר מעולם. ובכל מדינות אפריקא שיש להם אתרוגים ובן בא"י עצמה אינם יודעים מהכשרים אלה, ואין דורש ומבקש הכשר על אתרוגיהם, ולא בתימן[6] ובכל אסיא. וההכשרים הנוהגים באתרוגי קורפו וגינובה, הם לעדה שהיו עליהם עוררין מקדמת דנא ובדקו ומצאו רק איזה מקומות שאינם מורכבים כמו פארגא בקורפו, ובורדגירא אפולטאנא בגינובה, והכשירום והצריכום להכשר מרבני המקומות האלה שהם המה ולא ממקומות זולתם שנהגו בהרכבה, ועליהם נאמר משל ההמוני 'בתולה והכשר בידה'.
ובכן הספרדים שבלאנדאן הקודמים בזמן בישיבת העיר הזאת, שהרבה מהם מאפריקא ורבניהם ודייניהם היו רובם משם, וידעו טיבם וטבעם של האתרוגים האלה אל נכון שאין עליהם שום חשש וערעור של הרכבה, אחזו רק בהאתרוגים של מארוקא אשר הוחזקו להם מאז ועתה במדינתם. וההכשר היותר ברור הוא מחירם הזולים מאד[7]. והבקי בהם יכירם בסימניהם ובתארם כי מארוקאנר המה. אבל היוצאים היום למרבה מלאנדאן לכל המדינות, צריכים עדים וראיה ברורה שהם מארוקאנר, ואז יקחו ענוים וישמחו לפני ה' בפרי עץ הדר של מארוקא, ומורא לא יעלה על ראשם מהלעז של סוחרי בראדי, שהם רק אפוטרופוסים של הגריכים (=יוונים) וקורפו, וטוענים להם כמו ליתומים קטנים, לאסור המותר ולהתיר האסור, ה' יכפר בעדם.
הדברים האלה אני כותב לעיני כל ישראל ונשען על האמת, שידי"נ הגאון והצדיק הנשר הגדול האבד"ק לאנדאן נ"י לא יכזיבני על פני.
צעיר הלוים יעקב ספיר
[1]. עלה לארה"ק בתור ילד בעלייה של תלמידי הגר"א – אביו היה אחד התלמידים שנטלו חלק בעלייה זו.
[2]. הדברים הובאו בכתב עת 'הלבנון' (קטע הכת"ע) שנה יג, תרל"ו.
[3]. כמבואר לעיל, מוגאדור היא העיר נמל שמשם נשלחו האתרוגים ללונדון, ולכן נקרא אצלם בלונדון, 'אתרוגי מוגאדור', אך במוגאדור עצמה לא גדלו אתרוגים מעולם.
[4]. מעבר לגאונתו וצדקתו היה ד"ר לפילוסופיה.
[5]. ועיין כיו"ב בשו"ת טוטו"ד (מהדו"ק סי' קעא) שבירך על אתרוגי קורסיקה מפני שגדלים ביער: "שהמה מגדולין מעצמן כפירות היער". וכ"כ בתשובת הגאון מפלאצק זצ"ל שנדפס בתשובות בגדי ישע (סימן טו): "דאין לעמוד על בירור הכשר האתרוגים, זולת הגדלים ביער מחמת העדר חשיבותן מסתמא לא יטריחו להרכיבם", עיי"ש.
[6]. הרב יעקב ספיר זצ"ל ביקר בעיר עדן שבתימן בימי חג הסוכות, ומספר בספרו אבן ספיר (ח"ב בית עדן פ"ח) אודות מנהגם בנטילת ארבעת המינים.
[7]. עיקר החשש שהמגדלים ירכיבו את העצים, הוא כאשר הם מרוויחים היטב מגידול האתרוגים, כמו שהיה בקורפו שהנכרים שם התעשרו ממסחר האתרוגים, בכה"ג יש לחוש טובא שמא יעשו כל מיני ערמימות להרבות כמות האתרוגים ולהשביחם על ידי הרכבה, משא"כ כאשר האתרוגים נמכרים בזול מאוד ואין להם חשיבות, הרי זו הוכחה שהמגדלים אינם משקיעים בהם כלל.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות