כיצד מתבצעת מלאכת ההרכבה

כיצד מתבצעת מלאכת ההרכבה

בשורות שלפנינו נתאר קצת את עניינה של מלאכת ההרכבה – כיצד היא נעשית, מה הן מטרותיה, ואיך היא משפיעה על האילן ועל יבולו^[1].

עץ המורכב הוא כלשונו: עץ מורכב משני עצים שונים (Grafting). תהליך ההרכבה הנפוץ נעשה על ידי חיבור ‘כנה’ ו’רוכב’, והוא מתבצע כדלהלן: גזע גדוע של אילן ממין מסוים, בחלקו היוצא מן הקרקע, נבחר לשמש כחלק הבסיס הנקרא ‘כנה’. לצורך חלק ה’רוכב’, נבחר ענף בעובי מתאים ממין שונה, ענף זה הוא שעתיד בהמשך להצמיח ענפים ופירות^[2].

את הרוכב מצמידים אל הכנה ע”י ליפוף וקשירה מסביב למקום חיבורם. במקום זה בו מתחברים שני חלקי העץ המורכב – חלק ה’כנה’ התחתון יחד עם חלק ה’רוכב’ העליון – נוצרת רקמת הגלדה, רקמה זו היא איזור האיחוי בין ה’כנה’ ל’רוכב’, איזור הניתן לזיהוי גם לאחר השלמת פעולת ההרכבה. במשך הזמן, פעולת הצמיחה של שני החלקים מתרכבת זה בזה, וכך הם צומחים יחדיו עד שהם מתאחים לגמרי ומתפקדים כצמח אחד.

הצלחת ההרכבה בצמחים והגעתם לאיחוי מלא, היא רק כאשר ההרכבה נעשית בין צמחים השייכים לאותה משפחה בוטאנית. להרכבה של זית על כנת רימון למשל, או של אבוקדו על כנת הדרים אין סיכוי להצליח, מכיון שבצירופים אלה הכנה והרוכב שייכים למשפחות בוטניות שונות. לעיתים גם בתוך אותה משפחה לא תמיד ישנה התאמה מספקת, המאפשרת איחוי משביע רצון של הרוכב והכנה^[3].

_{[1]. הדברים מבוססים בעיקר על ספר ‘האתרוג’ – מאת הפרופסורים הרב אליעזר גולדשמידט והרב משה בר-יוסף.}

_{[2]. קיימת אפשרות נוספת להרכבה, כגון תחיבת יחור דק של עץ מסויים לתוך חקיקה שנחקקה בגזעו של עץ ממין אחר, אך בכל האופנים תהליך הצמיחה זהה והמטרה אחת היא.}

_{[3]. אולם עיין ברמב”ם (הלכות כלאים פ”א ה”ה) שכתב: כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר “שדך לא תזרע כלאים”. המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח הרי זה לוקה מן התורה וכו’. וצריך לומר דהרמב”ם דוגמא בעלמא נקט, וכן הביא בספר מסורת האתרוג (עמ’ רפב) שהגאון רבי יחזקאל ברטלר זצ”ל שאל את החזו”א דמדברי הרמב”ם אלו משמע שיתכן להרכיב אתרוג עם תפוח, ענה על כך החזון איש שהרמב”ם נקטו רק לדוגמא ולמשל בעלמא, והוסיף החזו”א ואמר: גם על איוב יש דעה (ב”ב טו ע"א) שרק משל היה…}