ייחוסם של אתרוגי מרוקו

ייחוסם של אתרוגי מרוקו

אתרוגי מרוקו התברכו בנוי וחן מיוחד. ההוד וההדר שהעניק להם בורא העולם, נתן ביטוי מיטבי למשמעות התואר ‘פרי עץ הדר’. אך דבר ברור ומובן הוא, כי ‘בבוא כל ישראל לראות את פני ה’’ בקיום מצות “ולקחתם לכם”, ראשית דבר בודקים וחוקרים אחר כשרותו של האתרוג – מהיכן הגיע, איפה גדל, ומאיזה שורש יצא. שכן חשש הרכבה גורם לפסול את האתרוג למצוה, ואם כשרותו פגומה, אזי ‘שקר החן והבל היופי’, שכן אתרוג ציוותה התורה לקחת ולא כל פרי אחר – יהא נאה אשר יהא.

אכן, אחת המעלות המובהקות של אתרוגי מרוקו, כפי שנברר בהמשך באריכות, הינה המעלה שייחוסם מעיד עליהם, ופוסקי הדורות אף הם העידו עליהם במשך מאות שנים, שהינם בחזקת בלתי מורכבים ללא כל ספק או צל צילו של ספק.

מלבד הפן ההלכתי הנוגע לנושא זה, נרחיב גם בפן הבוטאני, כאשר נברר את מהותה של מלאכת ההרכבה, ומדוע באתרוג הבא ממרוקו חשש זה איננו קיים, ועל כן ניתן לקחתו לקיום מצות נטילת ד’ מינים, ללא כל חשש של ‘ליבו נוקפו’ שמא הורכב על גבי עצים אחרים.

לפני שאנו מתייחסים ל’מפי כתבם’ של גדולי הדורות על ייחוסם של אתרוגי מרוקו, חובה עלינו לציין נקודה מעניינת שצריכה לעמוד לנגד עינינו: גם לאחר דרישה ובדיקה מקיפים ומעמיקים, איננו מוצאים בכל ספרי ההלכה והמנהג, של אותם גדולי עולם שהתגוררו במרוקו בקרבת מקום לפרדסי האתרוגים, שום התייחסות, ולו הזעירה ביותר, לגבי חשש או ספק חשש מורכב באתרוגים אלו. אם היה עולה איזשהו חשש כל שהוא, בוודאי ובוודאי היו מתייחסים אליו בתשובותיהם הרבות – הלא הם כתובים עלי גווילי ספריהם. ממציאות זו, עוד טרם נפרוס כשמלה את כל הפרטים הנדרשים, עלינו להבין כי הלא דבר הוא, דבר המעיד כאלף עדים על כך שכשרותו וייחוסו של אתרוג זה, היה בעיניהם כמציאות שאין עליה כל עוררין.

ולא זו אף זו, לא זו בלבד שלא הזכירו בדבריהם איזה חשש הרכבה בפרי זה, אלא אף הרבו לשבח ולקלס ולפאר את ייחוסו של האתרוג המרוקאי, וכמובן, ‘מעשה רב’ עדיף מכל, שהרי הם בעצמם היו לוקחים את האתרוג, ומקיימים בו את המצוה ככתוב בתורתנו: “ולקחתם לכם ביום הראשון”.