טרודאנט – עיר המקובלים

טרודאנט – עיר המקובלים

בדרום מרוקו, באיזור חבל ה’סוס’ אודותיו הרחבנו לעיל, שוכנת העיר ‘טרודאנט’. עיר זו הייתה מלאה חכמים, ובה חיו ופעלו גדולי המקובלים של מרוקו, הם המה אותם קדושי עליון שניתקו עצמם מכל מנעמי העולם הזה, ועסקו בתורת הסוד יומם ולילה בקדושה וטהרה, בדחילו ורחימו.

בין גדולי המקובלים שחיו בטרודאנט, היה הגה”ק רבי משה בן מימון אלבאז זי”ע, מחבר הספר הקדוש ‘היכל הקודש’, בו מבוארים כוונות התפילה על פי תורת הסוד. רבי משה חי בתקופת האריז”ל – לפני כארבע מאות וחמישים שנה, וזכה להעמיד תלמידים רבים. בין תלמידיו הגדולים נמנים גם הגה”ק רבי יעקב איפרגאן בעל ‘פרח שושן’, והגה”ק רבי יצחק הכהן בעל ‘גינת ביתן’. שני ספרים אלו הינם ספרי קבלה עמוקים, שנועדו לבאים בשערי תורת הח”ן.

ארץ מרוקו ידועה בכל תפוצות ישראל, בציוני הצדיקים קדושי עליון וענקי עולם הפזורים לאורכה ולרחבה, כאשר יהודים מכל קצווי תבל, מגיעים להתפלל ולהשתטח על ציונים אלו הנודעים כמסוגלים לישועה. ביריעה זו ודאי שלא נוכל לציין את כל הציונים הקדושים, אך אי אפשר שלא להזכיר בקצרה את הציון הקדוש, אשר שוכן סמוך מאוד לאזור מטעי הפרדסים.

ציון זה נבנה על קברו של רבי דוד בן ברוך אזוג הכהן, צדיק נשגב מגזע תרשישים ונודע כפועל ישועות ומלומד בניסים. הסתלק בג’ בטבת תקכ”א, ונקבר בכפר מגוריו ‘אגזו נבאהמו’ (אולאד בר רחיל) באזור טרודאנט. מאז הסתלקותו הפך קברו למוקד עליה לרגל, והמונים מכל רחבי העולם באים להשתטח על ציונו מידי שנה בשנה, בעקבות כך נבנו סמוך לקברו עשרות בתי אכסניה ובית הכנסת, לרווחת ההמונים המגיעים להשתטח על קברו.

באיזור עיר זו אשר למרגלות הרי האנטי-אטלס, שוכנים פרדסי אתרוגים במשך מאות שנים. פרדסים מפורסמים אלו הינם מקור מוצאם של אתרוגי מרוקו, אותם אתרוגים כפי שאנו מכירים כיום.