והנה המגדל הרב שרגא שלומאי ז"ל מכפר הרוא"ה הרחיק לכת לומר, שמטעם זה אין עליהם שם פרי בכלל, דהיינו, לא רק שיש לומר שאותו פרי אינו מין האתרוג, אלא הוא בכלל לא נחשב כפרי, ויש לברך עליו 'שהכל'. כאשר כתב בשנת תשכ"ז[1] (דבר אל הקורא עמ' 59) לפקפק לפסול בסברות שונות את רובם ככולם של האתרוגים המקובלים כמוחזקים בכרם בית ישראל.
ובענין אתרוגי מרוקו כתב, שמאחר שאין בהם גרעינים אין עליהם שם 'פרי', שהרי התורה מעידה שיש בפרי "זרעו בו למינהו", אם כן פרי זה, מכיון שאינו כצורת הפרי שכתוב בתורה – הרי שאינו בכלל פרי עץ, ואף אם יעידו בפנינו אלף עדים שפרי זה אינו מורכב כלל, מ"מ אינו פרי על פי התורה:
גם על נקודה אחת שהתעוררה בקשר לאתרוגים אלה. חשיבות יהיה בדבר הזה משום שהמדובר הוא בדבר מה שקובע את עצם כשרותו של האתרוג מתוך כך, שהוא צריך להיות נחשב לפי ההלכה לפרי, דהיינו כמאמר הפסוק בהתחלת פרשת בראשית "פרי אשר זרעו בו".
והנה טענה זו של הרב שלומאי, לא עלתה על דעתו של אחד מכל הפוסקים, ולא חששו כלל לרעיון שכזה שמא אתרוגים אלו אינם בכלל פרי. שהרי לא ניתן בידינו לדרוש דרשה כזו ולומר שצריך שיהיה גרעינים בפרי בכדי לתת לו תואר ושם 'פרי', הרי ישנם הרבה פירות שאין להם גרעינים כלל, כגון תאנים, או פירות שהם עצמם כדמות גרעין כגון שקדים ובטנים ואינם בגדר 'אשר זרעו בו', ועם כל זאת אין ספק כלל שבודאי בשם פרי יכונו.
וסברת הדבר, דלא כתיב בקרא 'כל עץ פרי עושה פרי', אלא "עץ פרי עושה פרי למינו", דהיינו שבדרך כלל – כך המציאות, אבל ישנן פירות מועטים שאינו כך. ויש מפרשים שלמדו שהפסוק מתייחס בדבריו גם לאותם פירות שאין בהם גרעינים וכולל אף אותם, וכמו שהביא הגאון ר"י רצאבי שליט"א בספר בארות יצחק (על פסקי מהרי"ץ, ח"ד הל' לולב ס"ק קי, עמ' ריח) מספר תולדות יצחק (לרבי יוסף קארו זקנו של הבית יוסף – פר' בראשית ד"ה עץ פרי): "האילנות הם ב' מינים, יש אילנות שתוך הפרי שלו הזרע לקיים המין והוא הגרעין כמו פרי עץ הדר ותמרים וכיוצ"ב. ויש אילנות שאין תוך הפרי זרע, כמו לוזים וערמונים בטנים ושקדים, וכאן רצה לכלול שניהם. כנגד האילנות שאין בתוך הפרי גרעין אמר "עץ פרי", שאין בו אלא הפרי בלבד. וכנגד האילנות שהזרע תוך הפרי אמר "עושה פרי למינו אשר זרעו בו"[2].
אולם אודות המשתמע מדבריו של הגאון רבי בצלאל הכהן, וכפי שנתפרש גם לאחר מכן בדברי הגה"ק בעל דברי יציב ובית דינו, שמחמת חסרון הגרעינים יש חשש שעכ"פ אינו מין 'אתרוג', עלינו לברר ולהבין מהי דעת וסברת גדולי הפוסקים, אשר הכשירו אתרוג זה בשופי ולא חששו לטענה זו כלל. ולהבנת הדברים כדבעי יש להביא את הדברים ממקורם ושרשיהם, ובכך נוכל להבין מדוע הפוסקים לא חששו לזה.
[1]. הוציא לאור בשלהי שנת תשכ"ז את הקונטרס 'פרי עץ הדר' שנדפס בירושלים בשנת תרל"ח בענין אתרוגי יפו, והוסיף עליו מאמר הקדמה בשם 'דבר אל הקורא', שבו מטיל ספק ברובם ככולם של האתרוגים המיוחסים בכלל ישראל.
[2]. ומעיר הגאון ר"י רצאבי שליט"א: "ואע"ג דהזכיר (הר"י קארו זצ"ל) פרי עץ הדר שהוא אתרוג דוגמא לפירות שזרעם בה, מ"מ יש ללמוד מכלל דבריו דשייך שם פרי אע"פ שאין בו גרעין וקיום מינו באופן אחר".
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות