חששו של ה'שבות יעקב' משום הרכבה
רבי יעקב ריישר שכיהן כדיין בפראג, נשאל (שבות יעקב ח"א או"ח סימן לו) אודות הדסים אלו: "על דבר שחדשים מקרוב באו ומצאו צג[1] בין ההדסים, שנמצא בגנים פה פראג מין הדסים לחים עם שלשה עלים בבד אחד לצאת בהם ידי הדס למצוה מן המובחר, שהם עדיין לחים גמורין שאינם נפרכין בצפורן, או יש לפקפק בה אולי הם מורכבים עם מין אילן אחר, וצריכין דוקא לצאת עם אלו ההדסים כמו שנהגו אבותינו מימות עולם שמביאין מארץ מרחק, וסומכין על דעת הראב"ד והסכמת הפוסקין דכל שלא נתלבנו ועדיין הם ירוקין יוצאין בה. והובא לידי מאלו ההדסים החדשים להורות להם הלכה למעשה לענין ההדסים אשר במצולת[2] ים התלמוד והפוסקים".
לאורך התשובה, דן ה'שבות יעקב' האם יש לאסור הדס המורכב כדין אתרוג המורכב, או ש'פסול מורכב', אינו אלא באתרוג. במהלך התשובה תולה זאת בטעמים שנאמרו בפסול אתרוג המורכב, ולבסוף מסיק שיש לאסור את ה'מורכב' בכל ד' מינים כמו באתרוג. לאחר קביעה זו חוזר לדון אודות אותם הדסים, וכך הוא כותב:
בתחלה חקרתי ונתתי דעתי להבחין, מה הפרש יש בין הדסים אשר נהגו בו אבותינו מימי עולם, ראיתי שאין הפרש רק זו דהדסים הישנים הענבים קטנים ועגולים דומין לגרעיני פלפלין, וכ"כ מהרי"ל בדרשותיו שכן דרכן של הדסים, משא"כ בהדסים החדשים הענבים משוכין באורך, וגם תוך הענבים החדשים נמצאים כמו גרעינין גדולים משא"כ בישנים, ודאי דיש חשש שהם ממין אחר ושהוא ממין המורכב.
וכן ה'מרדכי' כתב בשם ר"א ממיץ: אף על פי שפסלנו יבשים בלולב והדס וערבה, אנן בלולב והדס מברכים איבשים משום דלא אפשר והוא שעת הדחק, וכ"כ בתשובת 'משאת בנימין' ושאר אחרונים שאין הדסים לחים מצוים במדינות אלו. ובודאי לא היו ידם אסורות מלהביא וליטע במדינות אלו תוך הגנים מיני דהדס, אלא ודאי שהארצות גורמים ואינו מתגדל במדינות אלו אלא ע"י ההרכבה… אף דיש מקום לחלק [ולומר דרק לגבי אתרוג אסור במורכב], מ"מ, מה לנו להכניס בשום ספק וספק ספיקא אפילו מן האלף ולשנות מנהג אבותינו, וכן שמעתי מאמ"ו ה"ה מוהר"י נר"ו כי כבר היה לעולמים שגם בימי מו"ח הגאון מהר"ש זצ"ל היה חכם אחד דן לפניו על הדסים כאלו אם יוצאין בו, ולא רצה להתיר למעשה ולשנות מנהג אבותינו. ודאי אם היה שעת הדחק שלא נמצא ההדסים הנהוגים אז אפשר להתיר ולסמוך על הדסים כאלו, אבל כשנמצאים ההדסים הירוקים שנהגו בו אבותינו אין לנו להוסיף על דבריהם, ואין זה רק רמות רוחא הוא דנקיטא ליה וגס לבו בהוראה, כי אל תטוש תורת אמך שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך, כן נראה לי, הק' נ"ל יעקב.
[1]. 'צג' פירושו: עומד נמצא. הביטוי 'צג בין ההדסים' נמצא בפיוט לשחרית של יו"כ: "ה' אלוקי הצבא-ות צג בין ההדסים".
[2]. לשון הפסוק בזכריה (א, ח): "והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה".