חשיבות אתרוגי מרוקו בבית בריסק

חשיבות אתרוגי מרוקו בבית בריסק

בבריסק השקיעו מאמצים מרובים כדי להשיג אתרוג ממרוקו, משום שבבריסק נתנו כאמור מקום עיקרי למסורת, ואין אתרוג בעל ‘מסורת’ איתנה וחזקה כל-כך כמו האתרוג המרוקאי, שהרי כפי הנכתב לעיל, יש לנו במסורתו רצף של מאות שנים שהוא בלתי מורכב, וללא כל חשש.

הנהגה זו החלה אצל מרן הגר”ח זצ”ל, כמובא בספר ‘זכור לדוד’^[1] בשם נכדו הגאון רבי מאיר הלוי זצ”ל שהעיד, שזקנו מרן רבי חיים מבריסק, היה מהדר אחר אתרוגים מיוחסים אלו, ולפני מלחמת העולם הראשונה שלחו עבורו אתרוג ממרוקו לבריסק.

בספר ‘פרי עץ הדר’^[2], מביא עדות מהרה”ג רבי משה ביק זצ”ל, ששמע מרבו הגאון רבי משה סאלאוויצ’יק, שאביו – מרן הגר”ח זצ”ל בירך רק על אתרוג ממרוקו, ופעם אחת לא השיג אתרוג מזן מרוקו, ושלח שליח מיוחד לעיר רחוקה כדי להשיג לו אתרוג שכזה.

כך נהג גם בנו מרן הגרי”ז זצ”ל, שתר אחר אתרוג ממרוקו. ואף שהגרי”ז נהג לברך על כמה אתרוגים מזנים שונים, אף על פי כן העידו תלמידיו שחיבב את אתרוגי מרוקו יותר משאר הזנים, וכמו שמביא הרה”ג ר’ ישראל דוד הארפענעס שליט”א (שם עמ’ כ) עדות מהרה”ג ר’ דוד שמידל שליט”א^[3] בשם גדול אחד: “פעם אחת כאשר לא השיגו לו אתרוג ממרוקו הייתה לו עגמת נפש גדולה מזה, וראו ממנו שחיבבו מאוד יותר משאר אתרוגים”. וכך מעיד בנו מרן הגאון רבי משולם דוד זצ”ל:^[4] “מידי שנה כשהביאו למרן ז”ל (הגרי”ז) אתרוג מרוקאי – נתמלא שמחה מזה”.

וכמסופר להלן, שאף בשנים בהם לא הייתה אפשרות להכניס אתרוגים אלו לארץ ישראל, עשה הגרי”ז ככל יכולתו להשיג אתרוג ממרוקו, ומכל אדם שחשב שיש באפשרותו לסייע בעניין, ביקש את עזרתו להשיג אתרוג זה לקיום המצוה.

וכך העיד הגאון רבי אהרן מונסונייגו זצ”ל – אב”ד מרוקו^[5], שהיה נוהג מידי שנה בשנה לשלוח לגרי”ז אתרוג ממרוקו לברך עליו. באחת הפעמים שנכנס אליו, היו אלו המילים הראשונות שהרב מבריסק דיבר עמו: “מה מצב האתרוגים במרוקו, האם הם עדיין בחזקת בלתי מורכבים?”, וכשהשיב בחיוב, הוציא הרב מבריסק מכיסו סכום כסף, וביקש שישלח לו אתרוג לחג הסוכות ההולך ומתקרב.

הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ”ל, מספר בספרו ‘פניני רבנו הגרי”ז’ על כך שמרן הגרי”ז ביקש ליטול אתרוג ממרוקו:

והנה שנה אחת שהיה רבינו הגרי”ז זצ”ל בשווייץ בחודש מנחם אב, והיו שם בחורי ישיבה מטנג’יר שבמרוקו ונכנסו אצל רבנו זצ”ל, וכששמע שהם ממרוקו ביקש מהם, אולי יוכלו לשלוח לו אתרוג ממרוקו לחג הסוכות הקרוב, כי מאד היה חשוב בבריסק אתרוג ממרוקו כנ”ל, וכמובן ענו בשמחה רבה שישלחו את האתרוג. ואמר רבנו זצ”ל, שרוצה לשלם להם כי איננו רוצה את האתרוג בחינם, והבחורים אמרו שאינם רוצים לקבל תשלום מרבנו זצ”ל ומבקשים שיסכים לקבל מהם בלי תשלום. השיב רבנו הגרי”ז זצ”ל: אם כן אפוא זאת עשו, תשלחו לי שני אתרוגים עבור אחד אשלם והשני יהיה במתנה כרצונכם.

_{[1]. לדמותו של רבי דוד פרנקל זצ”ל, נאמן ביתו של מרן החזו”א וממקורבי מרן הגרי”ז מבריסק זי”ע – ראה חלק ב עמוד קסט.}

_{[2]. להג"ר ישראל דוד הארפענאס שליט”א עמוד כא, על דבר כשרות והידור אתרוגי מרוקו.}

_{[3]. ככל הנראה הכוונה לסיפור המובא להלן (עמ' צח), שכאשר האתרוג שנשלח ממרוקו התעכב במכס, והגרי”ז ביקש לעשות את כל המאמצים לשחררו, כפי שמסופר בעובדות והנהגות לבית בריסק (ח”א עמ’ פז) שאמר בנו זצ”ל: “מרן מבקש שלא אחסוך כל מאמץ ושאשתדל ואזדרז להמציא לו את האתרוג, כי בעיניו זוהי שאלה של קיום מצוה”.}

_{[4]. בספר ‘שיעורי רבי משולם דוד הלוי’ על התורה, עמ’ תעג.}

_{[5]. מתלמידי הגה”צ רבי מרדכי פורגמנסקי זצ”ל שהיה בקשר עם מרן הגרי”ז ואף קיבל ממנו סמיכה.}