חוסנם של עצי האתרוג המרוקאי

חוסנם של עצי האתרוג המרוקאי

ואכן המציאות מוכיחה שהעצים במרוקו שורדים שנים רבות, בשונה משאר הארצות שבהם לאחר כמה שנים נחלש העץ, וכפי שמעיד הרה”ג ר’ ישר הלוי שליט”א – דור שני להיותו שלוחא דרבנן להביא אתרוגים מיוחסים ממרוקו לכל תפוצות ישראל. וכך הוא כותב בספרו אתרוגי מרוקו (שיצא לאור בשנת תשנ”ו): “ב”ה במשך קרוב לשישים שנה שאנחנו במשפחתנו מתעסקים בזיכוי הרבים במסחר ד’ מינים מיסודו של מר אבי החה”ש רבי לוי יוסף הלוי זצ”ל, שמאז בכל שנה ושנה נסעו לפרדסי האתרוגים”. ושם (עמ’ טז) הוא כותב: “זקני הערבים המקומיים מספרים כמסיחים לפי תומם, וגם מראים עצים בני שמונים שנה שעדיין מגדלים אתרוגים. בממוצע העצים במרוקו מתקיימים כ-30 שנים ויותר”.

כך כותב גם הרב גולדשמידט בקונטרס ‘הליכות שדה’ (קובץ 100): “ראינו עצים מבוגרים בני ארבעים או שישים שנה (לדברי החקלאים) הנראים בריאים וממשיכים לתת פרי”.

הדברים תואמים למה שכבר כתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ”ל (שו”ת שנות חיים סי’ ער דף עו ע"א) שהחשש להרכבה קיים רק באותם מקומות שאינם יכולים לגדל עצי אתרוגים מבלי הרכבה בעצי לימון, מה שאין כן כאשר טיב הקרקע תואם לגידול עצי אתרוגים אין לחוש להרכבה, וז”ל: “באתרוג דבא יותר יפה כשהוא מורכב בלימוני^[1], גם יש קרקעות שאינו יכול לגדל אתרוג רק ע”י לימוני, לכך יש לחוש להרכבה” עיי”ש, מה שאין לנו לחוש כלל כאשר סיבת ההרכבה איננה קיימת.

_{[1]. עיין מה שכתבנו לעיל מדוע אין לחוש לזה באתרוגי מרוקו.}