חוזקה של החזקה

אתרוגי מרוקו מתהדרים ביחוס מפואר מיוחד במינו, יחוס בעל מסורת הנמשכת זה מאות שנים דור אחר דור, מימי קדם עד ימינו אלה. אתרוגים אלו נקיים מכל חשש הרכבה של ענפי עצי הדר אחרים, שכן בסמוך למקום גידולם התגוררו אחינו שלומי אמוני ישראל, קהילות יראים ושלמים תחת דגלם של רבנים ודיינים בעלי שם, אשר עמדו על המשמר וראו מדי שנה בשנה, שהחזקה במקומה עומדת ולא השתנה דבר, וכפי שמתואר ענין זה בארוכה בשער א.

חוזקה של החזקה

יחד עם זאת עולה התמיהה מאליה, מה הוא סוד חוסנם של אתרוגי מרוקו, וכיצד בעוד שבכל מקומות גידול האתרוגים נפוצה בעיית ההרכבה, עצי האתרוג שבמרוקו נותרו במקוריותם ה'בראשיתית', מבלי שנתערבו בהם זנים אחרים של פירות הדר כלל.

התמיהה גוברת, כאשר אנו נוכחים לדעת, כיצד היוותה ההרכבה בעיה קשה וכוללת בענף עצי האתרוג, וכפי שכותב הגאון רבי זיסקינד מינץ מעיר טראיסטי [נכדו של הג”ר שמואל יהודה קצינלנבויגן – אשר דבריו הם המקור הראשון לענינו של האתרוג המורכב וסימניו, כנזכר להלן] בשאלתו להר”ח פלאג’י מיום כ”ה מרחשון שנת ה’תרי”א^[1], אודות תופעת הרכבת האתרוגים, שכבר בזמנו היתה בעיה חמורה באיטליה:

עתה מי יעיד לנו על גידולם אם לא הרכיבו אותם באילן לימאני, בכדי שיגדלו או למהר גידולם וליפותם לבל יצאו מפוחמים וישתנה מראיתם לאדום עת כי יתחילו להשיג צבע אתרוג הזהבי, כאשר היא בטבע פרי הלז אם איננו נטוע במקום המוכשר לו, וכמו שאנחנו רואים בכל חלקי איטאליא המגדלת כל פרי לרוב, ופרי אתרוגים אינם מגדלת זולת אם יורכבו באילן לימאני, כאשר הוא ב’לאגו די גארדו’ אשר על האתרוגים הגדילים שמה נתן אא”ז הגאון מהר”ש יודא מינץ המכונה קאצינעלינבויגין הסימנים על פסולם בשו”ת רמ”א, וכמו כן ב’ריווייערי דו ייענאייא’ אתרוגים הגדילים שמה המה מורכבים כידוע לי.

גם על מטעי האתרוגים שבארץ הקודש לא פסחה צרת ההרכבה, זאת מכיון שלא היתה כמעט אפשרות לגדל אתרוגים בצורה אחרת, וכפי שמוסר האגרונום מנשה מאירוביץ, שחי בארה”ק לפני כמאה וחמישים שנה, אודות גידול האתרוגים^[2]: “המכשול היותר גדול על דבר גידולו הוא חולשתו ורך מזגו, אשר כמעט אי אפשר לו להתקיים מבלי אשר נרכיבהו בעץ אחר מבני משפחתו”.

זו הסיבה אשר רבים ממגדלי האתרוגים לא עמדו בפיתוי, והרכיבו בעצי האתרוג ענפים מעצי הדר אחרים כדי להשביח ולחזק את האתרוגים הגדלים במטעיהם. מהו אם כן הסוד שאתרוגי מרוקו נשמרו לאורך כל השנים ביחוסם כבלתי מורכבים, ועד היום הזה לא נמצא בכל האזור אפילו עץ אחד עם סימני הרכבה.

_{[1]. הודפס בשו”ת פרי עץ הדר סי’ ב.}

_{[2]. ציטוט מדבריו בספרו של א. גור – 'פירות ארץ ישראל'.}