טענה זו אודות חסרון הגרעינים התעוררה במשך הדורות שתי פעמים נוספות. פעם אחת בשנת תשכ"ז, כאשר המגדל החרדי הר"ר שרגא שלומאי ז"ל מכפר הרוא"ה כתב ב'דבר אל הקורא' הנספח לקונטרס 'פרי עץ הדר' [שי"ל ע"י השותפים רבי יהודה לייב סאלאנט, ורבי בנימין בייניש סאלאנט], לפקפק ולפסול בסברות שונות את רוב ככל האתרוגים המקובלים כמוחזקים. אודות אתרוגי מרוקו כתב, שמאחר שאין בהם גרעינים – אין להם דין פרי, ואף אם יהיו לנו עדים נאמנים שפרי זה אינו מורכב, מ"מ אינו פרי על פי דין תורה.
פעם נוספת הועלתה טענה זו של חסרון הגרעינים בשנת תשמ"א בארה"ב, כאשר כ"ק הגה"ק מצאנז-קלויזנבורג בעל ה'שפע חיים' ו'דברי יציב' זצוק"ל – הוא ובית דינו פסקו, כי מסיבה זו לא יטלו אתרוגי מרוקו. להלן נעתיק את נוסח פסק הדין שנתפרסם באותה עת:
אודות אתרוגי מאראקא
מודעה ואזהרה
ב"ה, יוניאן סיטי יום י"ג מדות תשמ"א לפ"ק
לאחר בירור יסודי בש"ס והראשונים והפוסקים, נתברר לנו שבפרי האתרוג המסורה לנו ממשה מסיני נמצאים בתוכו חדרי זרע וגרעינין, ועוד ענינים, וכשאין מוצאים בו הנ"ל אין אנו יודעים שזהו האתרוג שצותה לנו תורתינו הק', מלבד שברור על כל פנים שהוא מורכב משאר מינים.
לפיכך החובה עלינו להודיע ולהזהיר לכל אנ"ש ובני קהלתנו הק' שאין לצאת ידי חובה במה שמכנים אתרוגי מאראקא, ורק לקנות אתרוגים שיש להם סימנים הנ"ל, ומסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו הק' בלי הפסק זמן כלל מאז ועד עכשיו.
אהרן יהודא ווילנר אהרן ווידער אפרים פישל הערשקאוויטש
הק' יקותיאל יהודה הלברשטאם
בעקבות פסק נחרץ זה, נתעוררו רבני הקהילות לרדת לחקר שורש הדבר, ולבדוק את נושא האתרוג המרוקאי, שכן רבים וטובים מאחינו בנ"י הידרו לצאת ידי מצות ארבעת המינים באתרוגים מהודרים אלו, ועל כן ראו לנחוץ לבדוק את הדבר מקרוב, ולאחר בדיקה ודרישה נתפרסמה מודעה מטעם 'התאחדות הרבנים דארה"ב וקאנאדא' בצירוף חתימתם של רבנים רבים, להכשיר את האתרוגים למהדרין מן המהדרין. פרטי הדברים נזכרים גם בשלהי השער הקודם, ובירור הסברות והעובדות בנידון זה, יתבארו בעז"ה בפרקים שלפנינו.
כאן המקום להזכיר שוב את אשר כבר הזכרנו במבוא לספר זה, שאין אנחנו מתיימרים להכריע בין ההרים הגבוהים ולפסוק הלכה למעשה, וכל אחד יעשה כפי הוראת רבותיו אשר הוא סומך עליהם בכל דרכיו וילך בטח.
יריעה זו לא נועדה אלא להרחיב את הידיעות בהבאת שיטות הפוסקים ולציין את העובדות בנידון זה. וכן לברר דעתם של כל אותם גדולי ישראל אשר נהגו להדר אחר אתרוגי מרוקו ולא חששו לחסרון הגרעינים.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות