התעוררות הפולמוס בלונדון

התעוררות הפולמוס בלונדון

 

אתרוגי מרוקו התפשטו במהירות במזרח אירופה, ונעשו לזן מבוקש עבור המדקדקים במצוות, וכל מי שחפץ לקיים את מצות ארבעת המינים מבלי שיהיה 'ליבו נוקפו', ידע בבירור שהאתרוג שהוא נוטל, הינו אכן אתרוג מיוחס ללא עוררין.

והנה בעיר הבירה לונדון, התעורר ויכוח בין הרבנים האשכנזים לרבנים הספרדים, אודות כשרותו של אתרוג זה.

הפולמוס החל בשנת תרכ"ד, כפי המוזכר בשער א' באריכות, כאשר סוחר אתרוגים ביקש לסחור בעיר לונדון באתרוגי מרוקו, וביקש לשם כך תעודת הכשר מאת הג"ר נתן אדלר זצ"ל, רבה של לונדון[1]. רבי נתן פנה בנידון אל הג"ר דוד חזן זצ"ל בעל ה'ישרי לב', ולאחר דו"ד כתב ה'ישרי לב' מילים נלהבות על כשרותם של אתרוגי מרוקו, וז"ל: "מאשר ומקיים דברי החכמים ה' עליהם יחיו, מאחר שהעיקר בדברים אלו הוא חזקת הכשרות וכו', וכל הלוקח מהם למצות ד' מינים נכון לבו בטוח שיעלה לרצון לפני ה'".

דעתו של הג"ר נתן אדלר זצ"ל

אולם כפי הנראה, למרות עדותם של חכמי מערב ופסיקתו של ה'ישרי לב', עמד רבי נתן אדלר על דעתו שאתרוגי מרוקו הינם בחשש מורכבים, וכפי שכותב רבי נפתלי אדלר בשם אביו, לאחד הסוחרים שביקש לסחור גם הוא באתרוגי מרוקו:

ב"ה לאנדאן יום ג' י"ט תמוז "למען האמת" (תרל"ו) לפ"ק.

ה' ישפות לשלום! גי"ה לנכון הגיעני.

הנה האתרוגים הבאים מ'מאראקע' אינם נלקחים משנים קדמוניות מאת אנשים הנוהגים מנהג אשכנז ופולין, כי הרבנים הגאונים אשר היו לפני, חששו כי יש למו חשש מורכבים, ולכן גם אני לא הכשרתים, רק אנשי ספרדים המה לקחום לצאת בהם בחג הסוכות ומהם היו מוצאם לפנים, ולכן לא אוכל לעשות מבוקשו.

אני הק' נפתלי בלאאמ"ו הרה"ג מהרנ"א הכהן.
בפקודת אאמ"ו נ"י[2]

 

 

[1]. כנזכר לעיל, הג"ר נתן אדלר זצ"ל – אב"ד בלונדון, היה מגדולי אותו הדור, מחה"ס 'נתינה לגר' (פירוש על תרגום אונקלוס). נולד בכא טבת תקס"ג ונפטר ביום כ"ח שבט תר"ן ומקום מנוחתו בלונדון. הג"ר נתן היה ממשפחתו של הגה"ק רבי נתן אדלר זצוק"ל, רבו של החתם סופר, נולד שלש שנים לאחר פטירתו ונשא את שמו.

[2]. כאשר רבי יעקב ספיר העתיק מכתב זה, כתב כדלהלן: "והנה ידי"נ הרב החכם הגדול מו"ה נפתלי ד"ר אדלער נ"י הנזכר השיב כהוגן, והאמת שבעירו בלאנדאן אינם לוקחים הנוהגים מנהג אשכנז ופולין מאתרוגי מארוקא, אבל המובן מההעתקה הנדפסת בבראדי שכל הנוהגים מנהג אשכנז ופולין אינם לוקחים אתרוגי מארוקא משנים קדמוניות. וזה ללא אמת, כי אתרוגים אינו תלוי במנהג אשכנז וספרד, ותורה אחת לכולנו".

 

מלאו פרטים, וקבלו גישה ישירה להורדת חוברת עיונית

דילוג לתוכן