השפעת ההרכבה על יבול האילן

השפעת ההרכבה על יבול האילן

גם לאחר הצלחת פעולת ההרכבה, עדיין שומרים הכנה והרוכב על זהותם ותכונתם הנפרדת. ולמרות שבעץ המורכב מתרחשות השפעות הדדיות בין הכנה לרוכב, עם כל זאת שומר כל אחד מהם על וזהותו הגנטית (Species). שלא כמו בהרבעת שני מיני בעלי חיים, בו נוצר ‘בן כלאים’ שבו מעורבים ה’גנים’ של שני ההורים (כמו הפרד הנולד מהרבעת סוס על אתון), בהרכבת שני מיני אילן לא מתקבל תוצר כלאים שיש בו גנים ותכונות של שני ההורים.

מסיבה זו, הפרי היוצא מהרכבה זו, ידמה תמיד למין הענף שנבחר לשמש כ’רוכב’ ולא למין עץ הבסיס, דהיינו ה’כנה’ שעליה הרכיבו את ה’רוכב’. הבחנה חשובה זו, מופיעה כבר בדברי רש”י במס’ סוטה (מג: ד”ה מרכיב), שכותב בזו הלשון: “שנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו”. אך למרות שהפרי היוצא מהרוכב אינו משתנה ‘גנטית’ ונשאר בתכונתו, עם כל זאת גם הכנה יש לה השפעות שונות על אופן גידולו של הפרי הצומח על גבי הרוכב, דבר שגורם בו שינויים מסויימים.

אשר על כן, כל מה שדנו הפוסקים לענין הרכבה הוא רק כאשר הרכיבו ייחור של אתרוג, על גבי כנה של עץ הדר אחר, כגון לימון, שבאופן זה הייחור שהורכב מוציא פרי דוגמת אתרוג, והכנה שמלמטה, משפיעה ונותנת בו כח, ונמצא שבאתרוג שגדל למעלה יש תערובת של תכונות לימוניות, ולכן קיימים בו שינויים קלים מאתרוג רגיל (כגון שהמיץ שבתוכו מרובה, בשונה מאתרוג בלתי מורכב שהמיץ בתוכו מועט), וזאת כיון שהוא יונק בבסיסו מעץ הלימון. מה שאין כן במקרה הפוך, כאשר מרכיבים ענף לימון על גבי אילן של אתרוג, בזה אין חולק שהפרי פסול למצות ארבעת המינים, שהרי הפירות היוצאים ממנו הם ממין הרוכב שהוא לימון, ואינם ממין האתרוג כלל^[1].

וכמו שכותב מהר”ם אלשיך (שם) בענין זה:

ואם הורכב יחור של לימון באילן אתרוגים לא קא מבעיא להו דהא אין היחור ההוא מוציא אלא לימוניש כדברי הגננים, וכמו שכתב רש”י ז”ל פרק משוח מלחמה שנוקב האילן ונוטל מן הרך שבענפי האילן ותוחב לתוכו ועושה ענף בתוך הנקב ונושא ממין אותו אילן שנוטל ממנו ע”כ. כי קא מבעי הוא איפכא שהרוכב יחור של אתרוג בלימון שמוציא היחור ההוא דוגמת אתרוג, ואין הפרש אלא שהחמוץ מרובה מה שאין כן לאתרוג בלתי מורכב שהחמוץ מועט והקליפה שעליו עבה מאד.

_{[1]. עיין במילואים שבסוף הספר.}