לאחר הבנת דברי החתם סופר אודות המסורת באתרוגים, אפשר להבין את ההשוואה בין מסורת העופות, לבין מסורת האתרוגים. דהנה בפרק אלו טריפות (חולין נט ע"א) ובסוגיא דנשר (שם סא – סג), נמצא בענין כשרות עוף טהור, דמעיקרא דדינא – על פי התורה, השוו כשרותו לתורים ובני יונה, ולמדו מכך שכל עוף שיש לו הג' סימנים יכירו על ידי זה שהוא מהעופות הטהורים, כל זה נאמר מעיקר הדין, אמנם מסקנת הש"ס שם, דלמעשה אין לאכול עוף טהור על פי הסתמכות על הסימנים האלו, אלא צריך מסורת ידועה שחכמים אכלו עוף זה.
ובטעם שהוצרכנו למסורת, ולא סגי במה שאפשר להכירו על פי הסימנים, כתב רש"י (סב ע"ב ד"ה חזיוה): "ומתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לומר שמא ידרוס, דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוה דורסת. ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת – עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור, ושלא מסרו לנו יש לחוש, ובמסורה יש לנו לסמוך"[1]. ובאבני נזר (יו"ד סי' עה) הביא מספר 'צידה לדרך' (לרבינו מנחם תלמידו של הר"י בן הרא"ש) בזה"ל: כל ארץ שהם בני תורה והורגלו בה תלמידי חכמים ונהגו לאכול עוף שהוא מסופק לנו – יש לסמוך על מנהגם וקבלתם, עכ"ל. הרי שמסורת מוחזקת, בין על ידי קבלה מאבותינו ובין על ידי שיודעים אנו שתלמידי חכמים אכלו אותו.
ומעתה מובנת היטב ההשוואה בין הנידונים, דלמרות שלא הוזכר בראשונים ובשו"ע אודות מסורת האתרוגים, מ"מ מבאר החתם סופר שכמו שלגבי עופות אין אנחנו בקיאין בסימנים היטב, ולכן רק המסורת יכולה לברר כשרותם, כך גם לגבי כשרות האתרוגים, אי אפשר להסתמך על הסימנים בכדי לקבוע כשרות האתרוג מאחר שלא הוזכרו בש"ס, ואינם סימנים מובהקים, אלא יש לסמוך על המסורת כמו בעוף שאינו נאכל אלא במסורת.
וזו כוונת החתם סופר במה שכתב: "ומן הדין דינו של אתרוג כדין עוף טהור נאכל במסורת, ע"כ אותן הבאים מיעניווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינות אשכנז שיצאו ידי חובה באתרוגים הבאים מיעניווע, הן הנה הכשרים ואין צריך לשום סימן". עכ"ל. דהיינו, כאשר המסורת ברורה וחזקה לא מוטל עלינו לבדוק אף סימן בכדי לקבוע כשרות האתרוג, וסגי במסורת שהיא עצמה 'בירור' מעליא.
[1]. ובשו"ע (סי' פב סעי' ב) כתב המחבר את דעת רש"י בסתמא, ובסעיף ג' שם כתב בשם יש אומרים את דעת בעל המאור והרא"ש שניתן לסמוך על הסימנים, רק שצריך סימנים מיוחדים לדעת שאינו דורס, אך כאשר יש את הסימנים האלו – אפשר לאכלם גם ללא מסורת. ועפ"י כללי המחבר ידוע שהעיקר כדעה שמביא בסתם. מלבד זאת הרמ"א (בסעי' ג) סיים: "וי"א שאין לסמוך על זה, ואין לאכול שום עוף אלא במסורת שקיבלו בו שהוא טהור, וכן נוהגים ואין לשנות".
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות