האזור בו היו גדלים האתרוגים מדורי דורות, הוא כאמור חבל ה’סוס’ (Sousse) שבדרום מרוקו, באזור המדברי שבהרי האטלס האמצעי, המכונה ‘האנטי–אטלס’ (Anti Atlas). כפי שמתואר לעיל בשער ראשית כל, קיים באותו אזור ישוב יהודי בעל מסורת איתנה מזה כאלפיים שנה. במעלה ההר וסביבותיו שוכנים מספר כפרים קטנים ונחשלים, הכפר הראשון הנמצא בתחתית ההר הוא כפר ‘אסאדס’ (Assads), מלפנים היה אותו כפר מרכז המסחר באתרוגים, הן מחמת ריבוי הפרדסים שבקרבתו, והן מחמת נוחות הגישה, שכן הדרך המישורית קלה שבעתיים מן הטיפוס המייגע אל גובהם של הרי האטלס הנישאים.
כידוע, עצי האתרוג נקראים בפי חז”ל ‘גדלים על כל מים’, עצים אלו דורשים השקייה מתמדת, ועל כן הם ממוקמים תמיד בסמיכות למקור מים שיוכל לספק את תצרוכת המים השוטפת של הפרדסים.
מקור המים העיקרי של פרדסי אותו האיזור, היה נחל גדול ומרכזי שנבע בקרבתם, אך ברבות השנים פסקה נביעתו של הנחל, עד שיבשו מימיו לחלוטין. בעקבות כך נפגע משק הפרדסים באיזור. פרדסי האתרוגים בסביבתו של כפר ‘אסאדס’ התמעטו אט אט, עד לתמותה מוחלטת של כל אותם פרדסים.
מ’אסאדס’ נמשיך בדרכינו בשביל המטפס במעלה ההר, דרכו אנו מגיעים אל כפר קטן הנקרא ‘תאגרגושט’ (Tagergusht), אשר לפי המסורת התקיים בו ישוב יהודי עתיק. לאחר חציית הכפר נפגוש בכפר זעיר בשם ‘תינבאעל’ (Tinbael), שם נוכל עדיין לראות שרידים לפרדסי האתרוגים, ומשם נמשיך הלאה, עד לכפר בשם ‘טמגרסיפט’ (Tamgersift).
מכאן נשים פנינו אל מחוז חפצינו העיקרי, אל פני הכפר הנקרא ‘דומדער’. אם בימי קדם היו הפרדסים מפוזרים בסביבתם הרחבה של אותם כפרים הרריים, הרי שכיום נשארו מכל אותם מטעים עתיקים רק הפרדסים שבכפר ה’דומדער’, אשר מניבים אתרוגים עד היום, בה בשעה שבכל שאר הכפרים כמעט לא נמצא זכר מהפרדסים הרבים שהיו שם.
מהכפר ‘טמגרסיפט’ והלאה לא ניתן להמשיך את הדרך ברכב, וצריך לעשות אותה רגלית בהליכה זהירה ומיומנת. המסלול קשה, תלול ומסוכן, והוא מזקיק אותנו לטפס על סלעים ותלוליות, לעקוף נחלים שהתייבשו, ולשמור את צעדינו על כל פסיעה ופסיעה, שכן השביל צר ומפותל והוא עובר על סף תהום עמוקה.
האיזור כולו, למן פסגות ההרים הנישאים, עד הגאיות העמוקים, חופף הוד קדומים פסטוראלי. בתים כפריים עתיקים פזורים סביב, עדרי צאן רועים בנחת, אמות מים עתיקות מפכות בינות למדרונות התלולים, ומעל הכל מרחף קסם בראשיתי אשר יד הציוויליזציה עדיין לא נגעה בו. ביטוי מתאים למאמרם של חז”ל הקדושים במדרש קהלת: "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי".
במעלה ההר הנישא שוכן כפר ה’דומדער’. באיזור זה שוכנים פרדסי האתרוגים העתיקים והקדומים, הקיימים במקום זה מאות בשנים, כאשר מעברו השני של ההר שוכן בית קברות יהודי עתיק מתקופת היישוב הקדום באיזור זה.
במעלה ההר שוכנים שבטי ה’ברברים’ אשר פרדסי האתרוגים שבהרים הם בבעלותם. ה’ברברים’ הינם תושביה הקדומים של מרוקו, אשר חיו בה אלפי שנים בטרם כבשו הערבים המוסלמים את האיזור, ויש המזהים שבטים אלו עם ‘בני ברבריאה’ הנזכרים במדרשי חז”ל.
שבטים אלו משמרים את אורח חייהם הקדום, מאז התיישבותם בהרי האטלס בו מצאו מקלט, במיוחד באיזורי הפרא שבו. חייהם מתרכזים בכפרים באיזורים ההרריים, ועיסוקם העיקרי הוא חקלאות ומרעה צאן.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות