הנה מדבריו של הג"ר שלמה הירשל זצ"ל אלו נמצינו למדים, שתופעה זו של חסרון הגרעינים איננה תופעה חדשה כלל וכלל, וכבר בזמנו בשנת תקע"ו היה קיים בהם חסרון זה, ומתוך כך למדנו גם, שכל אותם חכמי המערב וגאוני אשכנז שהעידו על יחוסם המפואר של אתרוגי מרוקו, וכל אלו שהיו נוטלים אותם למצוה, אף הם החזיקו בידם מאתרוגים אלו שהיו בתבניתם אז כתבניתם היום, ולא ראו בזה שום חסרון כלל, שכן תופעה זו היתה ידועה ומוכרת להם מקדמת דנא.
דבר זה מאומת גם על ידי הרב שלומאי עצמו, הכותב בקונטרסו (עמ' 55), אודות השיחה שהיתה לו עם רבי ששון הכהן, מגדולי ונכבדי יהדות ג'רבא: "על שאלתי, אישר לי הרב ששון הכהן שליט"א שבאתרוגי מרוקו שהם ברכו עליהם לא היו בכלל גרעינים". בהמשך הדברים העיד לו הרב ששון: "שהיו גם אתרוגים כאלה שהיו בהם גרעינים אחדים". וכפי שדבר זה אכן ניכר גם לעינינו כהיום הזה, כאשר אנחנו רואים אתרוגים בעלי גרעינים גדלים לצידם של אתרוגים ללא גרעינים, ואין כל חדש תחת השמש.
והנה לפני שנכנס לפניי ולפנים לגופם של דברים, האם חסרון הגרעינים באתרוגים מעלה חשש הרכבה, או שאינו ממין אתרוג, נבוא ונקדים כי מבחינה מציאותית קשה מאד להעלות על הדעת שכל עצי האתרוגים שבחבל 'סוס' הינם מורכבים, וגדולי התורה שדרו במרוקו לא נודע להם שיש איזשהו חשש מורכב בכל עצי האתרוגים שבמדינתם.
והנה, אם נבוא לחשוש לדבריו של הג"ר שלמה הירשל, נצטרך לומר שבכל עצי האתרוגים כולם נעשה בהם הרכבה, שהרי תופעה זו של אתרוגים ללא גרעינים היא תופעה קיימת בכל עצי האתרוגים שבאותו אזור, וזה לא יתכן כאשר יש מסורת וחזקה רצופה במשך מאות רבות שנים ללא הפסקה איש מפי איש.
כך גם בלתי אפשרי לומר, שבשלב מסויים הוחלפו כל עצי האתרוג שבאיזור ההוא בעצים מורכבים, וגדולי ורבני הדור ההוא לא ידעו מכך מאומה. ראשית, משום שמלאכת ההרכבה הינה מלאכה שאין אפשרות לעשותה בהיחבא, והיא פעולה המותירה את חותמה על גבי העץ והוא דבר הנגלה לעין כל. ואם המגדלים היו עושים זאת בודאי שדבר זה היה מתוודע ליהודים שבקרבת מקום, ורבני וחכמי מרוקו בודאי היו נדרשים לכך ומביעים דעתם, ולא שייך בשום אופן לומר שגדולי האזור במשך כל השנים לא שתו ליבם לכך. ובלתי הגיוני לומר שכל האילנות אשר בהרי מרוקו השתנו להיות מורכבים במשך שנים בודדות, מבלי שאף אחד הבחין בשינוי העצום הזה.
זאת ועוד, אם אכן נעשו פעולות הרכבה שנתנו את אותותיהם ביבול האתרוגים, הלא לבטח מאות ואלפי בני ישראל גדוליהם ורבניהם, היו מבחינים בשינוי בולט זה באתרוגיהם – גם אלו הרחוקים מאיזור הפרדסים עצמו. שהרי מאתרוגים אלו הסתפקו – מלבד יהודי מרוקו וגדוליהם, אף כל קהילות המערב כאלג'יר ותוניסיה, ואף רבים בקהילות אירופה. מלבד זאת שדרך ההרכבה לפעול שינויים נוספים במבנה האתרוג הרגיל, דבר שלבטח היו מבחינים בו כאשר הופיע ביבול כה רב ובפריסה כל כך רחבה, ופשיטא שדבר זה היה מעורר את חכמי וגאוני מרוקו לחשוש מעצם השינוי באתרוגים. ומעתה, מזה שאין כל התייחסות בין גדולי התורה דשם במשך כל הדורות, אלא אדרבה, הרי הם משבחים ומפארים את היחוס העתיק, מוכח שתופעת חסרון הגרעינים היתה מוכרת להם, ועם כל זאת, לא היה בה בכדי להעלות איזה חשש של הרכבה.
ומאחר שמוחזק אתרוג זה כמה מאות שנים ללא ערעור, וגדולי תקיפי קמאי דקמאי, ארזי הלבנון ראשונים כמלאכים ברכו עליהם, אנן מה נענה אבתרייהו, וכמליצת לשונו של בעל ה'נודע ביהודה' (או"ח סו"ס לח): "על הראשונים לא יתמרמר כי המה עזים מנמר וידע ערכם ואז יבחר דרכם". וכבר כתב הרמב"ם בעניין חישוב שנות השמיטה (הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ו): "ושנת השמיטה ידועה היא ומפורסמת אצל הגאונים ואנשי א"י, וכולן לא מנו אלא לשני חורבן משליכין אותן שבע שבע, ולפי חשבון זה תהי שנה זו שהיא שנת שבע ומאה ואלף לחרבן מוצאי שביעית, ועל זה אנו סומכין, וכפי החשבון זה אנו מורין לענין מעשרות ושביעית והשמטת כספים שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהן ראוי להתלות".
כך גם כותב הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב הקהילה החרדית בחיפה בעל 'פאת שדך' (ח"א סי' סב), כמענה לדברי הרב שלומאי ז"ל:
אבל מה שרוצה מעלת כבודו לערער על עיקר חזקת הכשרים מפני שאין להם גרעיני זרע, לענ"ד הפריז על המדה, כי במארוקו היו גאוני ארץ אבירי תורה ואין הסברות של מע"כ הכרחיות כולי האי עד שתהיינה כדאי לדחות קבלתם.
ואפשר ששינוי האקלים גרם להם שלא יצליחו לגדל גרעיני זרע, ומ"מ כל היוצא מן האתרוג נקרא אתרוג כל שלא הורכב במין אחר, ואפשר ששמו פרי אע"פ שאין להם גרעינים, כשם שחז"ל קראו את היין והשכר פרי מפרי (עירובין כז ע"ב) אע"פ שאין בו כח לפרות ולרבות אלא שבא לעולם מחמת אביו. ואולי יש תירוץ אחר לקושיא זו, ואין בנו כח לדחות הקבלה שלהם מפני קושיא בעלמא. עכ"ל.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות