אמנם למרות זאת, גדולי הפוסקים שבאותו זמן הסכימו עם דברי החכם צבי שאין לחוש כלל מחמת שינוי בהדסים שהם מורכבים. כך כתב הפנים מאירות (סי' ט), וכן בשו"ת דבר משה למהר"ם תאומים (מהדו"ק סי' יז): "ואף כי ראה הבעל שבות יעקב השגת החכם צבי עליו ועשה סנגוריא בח"ב להשב שבותו ומחזיק במעוזו, בכל זאת המעיין ישפוט בצדק שדברי החכם צבי מכוונים להלכה", ומעיד שם שהגאון בעל החוות דעת עשה מעשה רב להכשיר הדסים כאלו, וכן הערוך לנר (בכורי יעקב סי' תרמו) כתב שאין לפקפק כלל על אותם ההדסים הגדלים בפראג, "ואף שבשו"ת שבות יעקב רצה לפוסלם מטעם מורכבים, כבר חלקו עליו השו"ת חכם צבי ופנים מאירות והדין עמהם, וכבר פשט המנהג עתה בכל מקום להכשירם, שידוע הוא שאינם מורכבים".
ועל פי הכרעת גדולי האחרונים פסק ה'משנה ברורה' (סי' תרמח ס"ק סה) הלכה למעשה: "ולענין הדסים, אם יודע שהם מורכבים אין ליטול אותם דפסולים הם כמו אתרוגים, אך בסתמא משמע מאחרונים שאין לחוש, דסתמא אינן מורכבים [עיין בפמ"ג בסי' תרמט אות יא], ומה שרצה השבות יעקב לפסול אותן הגדלים בגנות השרים מפני חשש מורכבים, חלקו עליו החכם צבי והפנים מאירות, ועיין בבכורי יעקב שכתב שכן פשט המנהג להכשירם". עכ"ל.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות