בשנת תרע”ט הוקמה אגודת ‘אתרוג’ בפתח תקווה- עין גנים. האגודה נוסדה מטעם ‘הועד הלאומי בארץ ישראל’, על מנת לעשות תעמולה שירכשו אתרוגים עבריים בלבד, ולהפיץ את האתרוג העברי בחו”ל.
כתב העת ‘קול ישראל’ שיצא לאור ביום כ' אב תר"ץ ע”י אגודת החרדים בארץ ישראל, נלחם כנגד תעמולה זו וגילה שאותה אגודה בחרה לכנות את האתרוגים ‘אתרוג עברי’, במקום ‘אתרוג כשר’, ולא בכדי:
כי מי יודע פן למחר או למחרתים, תתעורר איזו שאלה דתית במפעל או ביצירה זו, והנה תבוא אולי ההכרעה להצד הדתי על הצד העברי. להמנע מספק זה יצאו המוסדות הלאומיים הכי גבוהים, להלאים את הענף החשוב הזה ולהכריז בעם את ה'אתרוג העברי' תחת ה'אתרוג הכשר', והיה אם יבוא מן העם לבקש אתרוג לחג, ידע לבקש ‘אתרוג עברי’ ולא ‘אתרוג כשר’, וככה תרד השאלה של ‘כשרות’ מעל הבימה והשאלה של ‘עברי’ תיקח את מקומה…
ורגלים לדבר גם מצד אחר, כי בירושלים היתה קיימת חברה אשר בשם ‘אתרוג הכשר’ נקראה, וזו שנתה את שמה לקרוא עצמה בשם ‘אתרוג’ סתם, כאילו רצתה חברה זו להשכיח את השם ‘כשר’… חוששני מאוד כי עוד מעט ויפרוץ הדבר, וכל התורה כולה תהפך לעברית ולאומית, עד אשר ביום בהיר אחד נשכים ונראה הכשר מאת הועד הלאומי ומאת הסוכנות היהודית, גם על ‘בשר עברי’ תחת ‘בשר כשר’.
בכך לא תמו הניסיונות מצדם לשכנע את הציבור שלא לרכוש אתרוגי חוץ לארץ. במשך כל השנים, תנועת ‘חובבי ציון’ סילפו עובדות בכדי להסית כנגד האתרוגים שאינם גדלים בארץ, מאחר שראו באתרוגים אלה פגיעה באתרוגי ארץ ישראל.
בעיתון חוגי המזרחי – ‘דבר’, נכתב בשנת תשמ”ב בלשון מתריסה נגד שלומי אמוני ישראל המדקדקים במצוות: “אתרוגי מרוקו ויוון הם הנפוצים ביותר בין היהדות החרדית הקיצונית בארצות הברית וקנדה, יהדות זו מעדיפה אותם מפני אתרוגים הגדלים בארץ ישראל”.
עוד מוסיף העיתון: “לקראת הימים הנוראים והחגים, יוצאים מדי שנה רבנים וראשי ישיבות באמריקה בקריאה לציבור הרחב, לקיים את מצות ‘נטילת לולב’ על אתרוגים הגדלים בארץ ישראל ולהחרים את האתרוגים המיובאים ממארוקו ויוון. בין הקוראים להחרים את אתרוגי מארוקו ולברך על אתרוגי ארץ ישראל, היו הרבנים: הרב יוסף דב סולובייציק מבוסטון, הרב משה פיינשטיין נשיא אגודת הרבנים, האדמורי”ם מקלויזנבורג ופאפא ואחרים, משום כך האתרוג פסול ומי שברך עליו לא יצא את מצות נטילת לולב”. ע"כ הדברים שנתפרסמו בעיתון.
כמובן שהייתה זו תעמולה שקרית של העיתון ‘דבר’, שהרי דעת מרן בעל ‘אגרות משה’ היתה, שאתרוגי מרוקו כשרים ומהודרים בלי שום פקפוק, וכמו שכותב ה’מגד יהודה’ להג”ר יהודה פאלאטשעק (או”ח סי’ יד) במכתבו, שאין שום פקפוק באתרוגי מרוקו, ובסיום דבריו כתב: “וכמו כן הצעתי תשובתי לפני הגאון ר”מ פיינשטיין ז”ל בשנת תש”מ, ואמר גם כן בפשיטות דכשרים בלי פקפוק ושכן הוא פוסק לכל שואל”. וכן בקובץ המאור (כסלו-טבת תשע”ז) הביאו תשובה שכתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ”ל בעצמו, על כמה עניינים שונים שהשיב לנכדו הרה”ג ר’ אהרון טנדלר בחודש אלול שנת תשמ”ה, ובין השאר כותב: “שאין שום פקפוק על אתרוג מרוקו”.
כן מעיד הגה”צ רבי ישראל דוד הארפענעס שליט”א בספרו ‘פרי עץ הדר’ ששמע מגאון אחד, שדעת הגה”צ מפאפא זי”ע היא, ש”אתרוגי מרוקו – הם המובחרים ביותר, הן בענין המסורת והן שאין שם מורכבים כלל”.
אותו ארגון ‘חובבי ציון’ לא נח ולא שקט, ובשנת תש”ח לאחר שקמה המדינה, עשו כל אשר לאל ידם לאסור כניסת אתרוגי חו”ל לתחומי הארץ, ואף לאחר הפצרות מצד המהדרים במצוות, נשארו בעמדתם ולא מלאו את מבוקשם של החרדים לדבר ה’.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות