המדקדקים מהדרים להשיג אתרוגי מרוקו

המדקדקים מהדרים להשיג אתרוגי מרוקו

מאז שהתעוררו הרינונים אודות מעשי ההרכבה, השתנו פני הדברים מבחינת חזקת ה’בלתי מורכבים’ באתרוגים הבאים מארץ ישראל. כמובן שהשמועות שיצאו על אתרוגי יפו, השפיעו לרעה על מסחר האתרוגים הנשלחים לחוץ לארץ, ואכן, מחמת קול הלעז – רבים מהמדקדקים העדיפו לקחת אתרוגים משאר המקומות בעולם אשר היו מיוחסים ומוחזקים ללא עוררין, ולא לקחו יותר מאותם אתרוגי יפו שנשלחו לחוץ לארץ^[1].

ומהיכן לקחו אתרוגים בני חו”ל, לאחר שהתפשטו החששות שהאתרוגים ביפו עברו תהליך הרכבה? מאתרוגי מרוקו, וכפי שמעיד הגאון רבי משולם דוד הלוי סאלאווייצ’יק זצ”ל ראש ישיבת בריסק בירושלים עיה”ק במכתבו (משנת תשי”ח):

במרוקו יש להם אתרוגים שהם מוחזקים בודאי לבלתי מורכבים. בשנים ההם לפני מלחמת העולם השניה, היה האתרוג המרוקאי בחוץ לארץ שלגבי הרכבה המה יותר מוחזקים לאינם מורכבים, ויותר טובים מסתם אתרוגי ארץ ישראל או קורפו, והמהדרים על בלתי מורכבים^[2] היו מהדרים להשיג אתרוג ממרוקו.

מכאן ואילך, לאחר שהסתיימה התקופה בה מכרו אתרוגי קורפו, החלו להתפשט ביתר שאת אתרוגי מרוקו ברחבי מדינות אלו, ותפסו מקום של כבוד אצל רבנן ותלמידיהון.

_{[1]. גם ציבור המדקדקים בארץ לא רצו לברך על אתרוגי יפו, והדרים בעיה”ק ירושלים וסביבותיה, היו נוטלים למצוה מהאתרוגים שבאו מהמחוז הנקרא ‘אום-אל-פחם’, ותושבי הגליל ואזור צפת היו נוטלים אתרוגים מאילנות שגדלו בגנות ופרדסים שבסביבות העיר צפת, שהיו ידועים שאין בהם שום חשש הרכבה.}

_{[2]. אגב, מה שכתב רבי משולם דוד זצ”ל “והמהדרים על בלתי מורכבים היו מהדרים להשיג אתרוג ממרוקו”, מה שתלה הענין ב”מהדרים” אינו משום שסובר שאתרוג בלתי מורכב הוא רק הידור, אלא שרבי משולם דוד ביטא בלשונו את המצב שעדיין שלט אז בדרך כלל בארץ ישראל ובעולם, מבחינת הרכבה בימים ההם בשנות תש”י, כי אכן המון העם לא הקפיד בדרך כלל על ענין המורכבים, ורק המהדרים הקפידו בדבר, ולא רק בחו”ל אלא גם בארץ ישראל, ולא היתה דרישה לכך מצד הציבור, אלא האנשים היו קונים את האתרוג מתוך הקפדה בעיקר שיהיה נאה ויפה בגידולו ובתוארו.}