הכרעתו של הגרי”ש אלישיב והנהגתו למעשה

הכרעתו של הגרי”ש אלישיב והנהגתו למעשה

בעקבות המידע שהגיע לידיו, הכריע מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל, שחזקת אתרוגי מרוקו במקומה עומדת ואתרוגי מרוקו מהודרים ביותר למצוה, ואף הוא עצמו השתמש בהם לברכה, כפי שכותב נאמן ביתו הגר”י אפרתי שליט”א בספרו ישא יוסף (או”ח ח”א סי’ קלא, ובגליון ‘מן השורש’ אלול תשפ”א):

על סמך עדותם ובדיקתם קבע רבינו זצ”ל על אתרוגי מרוקו שהם המהודרים ביותר מאחר וחזקתם כבלתי מורכבים לא נפגמה, ופסק כי יש להדר ולברך דווקא על אותם אתרוגים להם מסורת הידור וכשרות, מה שאין לאף אתרוג בעולם.

דעד כאן אנו חוששים להרכבות במקומות שיש בהם סיבה להרכיב, ואז נזקקים אנו לעדויות על חזקת האתרוגים, אבל במקום שמתברר שאין צורך בהרכבה, ולא איתרע חזקת כשרותו של אתרוג זה מחמת כן. יתירה מזו מטעם זה יש מקום לבכר את האתרוג המרוקאי על פני אתרוגים ממקומות אחרים שבהם אנו יודעים שבוצעו הרכבות, ועלינו לחפש את האתרוגים שאינם מורכבים, ואילו במרוקו לפנינו אתרוגים שאין בהם שום ריעותא.

כאמור, למרות שכל בעלי הפרדסים בארץ חפצו והשתוקקו שמרן יברך על האתרוגים המיוחדים בהידורם שהביאו לפניו, העדיף מרן לברך וליטול למצוה דווקא את אותם אתרוגים שהגיעו ממרוקו בדרכים לא דרכים, וכמו שכותב הגאון ר’ יוסף יקותיאל אפרתי שליט”א במאמר שפרסם בחוברת ‘מן השורש’ (אלול תשפ”א): “והנה בעקבות הבירור של המשלחת הנזכרת דאז במרוקו, סבר מרן זצ”ל שאתרוגי מרוקו הם אתרוגים שיש עליהם מסורת, ולא נמצא בהם ריעותא, ומעתה להלכה אם לפניו אתרוג ממרוקו שיש עליו מסורת בלא ריעותא, או אתרוג מארץ ישראל ששם ברור שנפרצה המחיצה והרבה אתרוגים הינם מורכבים הרי דעדיף ליטול אתרוג ממרוקו”. מסיבה זו הגריש”א נוהג לברך דווקא על אתרוגי מרוקו וכפי שהובא בהליכות והנהגות רבינו הגרי”ש זצוק”ל ('איש על העדה' עמ’ כט): “בשנים האחרונות היה נוהג רבינו לברך על אתרוג מרוקו, ואחר שגמר הנענועים היה נוטל אתרוג חזו”א לרגע קצר ונענע בו קצת”.