הופעתה של מחלת ה’מלסקו’

הופעתה של מחלת המלסקו

 

לפני כמה עשרות שנים נמצאו תכשירים קוטלי פטריות שהקלו את ההתמודדות עם מחלה זו, ובעקבות כך פחת הצורך בהרכבות שבאו עם מחלות אלו, אולם פרשת ההרכבה לא תמה, שכן בשנת תשי”ז, בעקבות הגעתו של משלוח לימונים נגוע מאיטליה, חדרה לארץ מחלה בשם ‘מלסקו’, מחלה הפוגעת בהדרים ובעיקר בעצי אתרוגים שאין לה תרופה, והינה ללא ספק הקשה שבמחלות האתרוג בארץ ובכמה ארצות ים-תיכוניות אחרות, ותוך כמה חודשים לאחר התפשטותה השחיתה המחלה את רוב פרדסי האתרוגים הבלתי מורכבים בארץ.

מחלה זו נוצרת על ידי פטרייה כמעט בלתי נראית לעין האדם, והיא פוגעת ברקמת העצה המובילה את המים וחומרי הזנה המומסים בהם משורשי העצים לגזע, לענפים ולעלוות העץ. הפטרייה נכנסת בעיקר במקומות פצועים, שנגרמות לעץ מברד, רוחות וסופות גשמים, ולעתים די בסדקים מיקרוסקופיים עבור חדירתם.

בעקבות המחלה, העץ מתייבש בהדרגה. תחילה רואים הצהבה בין-עורקית בעלים ונשירתם, בהמשך נבילה של הצימוח המתחילה באמירים ונמשכת בנמק ותמותה, לאחר פגיעת המחלה באחד מעצי הפרדס (הדבקה ראשונית) היא מתפשטת במהירות לעצים נוספים בחלקה. אין שום עצה כנגדה אלא לגזום את העצים הנגועים ולשרוף אותם במהירות האפשרית כדי למנוע הדבקה בשאר העצים, ההתמודדות מול מחלה זו היא בעיקר בשמירה על העצים ובחיטוי כלי העבודה במעבר מעץ לעץ.

קשה מאד לחוות את תסכולו וצערו העמוק של בעל הפרדס, כאשר הוא עומד מול מחזה קשה של מטע אתרוגים צעיר שלם, גווע למוות ללא אפשרות להצילו – לעתים סמוך להגעתו לשנת נטע רבעי, לאחר שלוש שנות השקעה של נטיעה, דישון והשקייה במים יקרים ועוד. הפרדסן ניצב אובד עצות אל מול שלדי עצים מנוונים, ובמקום להתכונן לאסיף הפירות, לא נותר לו אלא לבַכות את כל עמלו והשקעתו היורדים לטמיון. לא פלא איפוא, שהפתרון הקל יחסית של הצלת הענף באמצעות פעולת הרכבה פשוטה, מתקבל בזרועות פרושות על ידי מגדלי ההדרים, כאשר בכך הוא משקיט את לבם מן החרדה התמידית לשלומו של הפרדס שברשותם.

 

 

מלאו פרטים, וקבלו גישה ישירה להורדת חוברת עיונית

דילוג לתוכן