ומעתה נחזור לעניינינו. פשוט שכוונת הגאון רבי בצלאל הכהן זצ"ל מו"צ דוילנא לדמות את הדברים, שכשם שיש מגדולי אחרונים שנקטו שענבים שאין בהם חרצנים אינם בכלל ענבים, שהרי מפורש בתורה שהענבים יש בהם חרצנים, א"כ ה"ה לגבי אתרוגים יש לומר הכי, שמחמת העדר הגרעינים באתרוגים[1] יש לומר שאין זה פרי אתרוג כלל, שהרי מהתוספתא (תרומות פ"י הלכה ב), לענין אכילת חלקי אתרוג של תרומה לזרים, מוכח שלאתרוג יש גרעינים: קליפי מלפפון אע"פ שאין בהן אוכל אסורין, קליפי אתרוג אסורין, גרעיני אתרוג מותרין, מעי אתרוג אסורין, מפני שהקיאות אוכלות אותן [פירוש: הגרעינים שאין אוכלים אותם כלל – מותר לזר לאוכלם, משא"כ המיץ נחשב כאוכל ואסור לזר משום דמקצת אנשים אוכלים אותן ע"י הדחק]. מעתה, אם אנו מוצאים אתרוג ללא גרעין, יש לומר שאינו 'מין אתרוג' כלל, ואף שיש לנו חזקה ומסורת איתנה שאתרוגים אלו לא הורכבו מעולם, עדיין אין בכך כדי להכשירו למצוה שהרי אינו 'מין אתרוג'.
ואכן, כך מצאנו גם בדברי השבט הלוי (שם) והמנחת יצחק (ח"ח סי' נח), שאף הם רצו להשוות בין הנידונים. אך עלינו לציין, שלפי המציאות שהתבררה היום, לכאורה אין מקום להשוות בין הנידונים כלל וכלל, שהרי נודע לנו כיום בבירור שתכונת עצי האתרוג המרוקאי היא, שאותו ענף מצמיח אתרוגים עם גרעינים לצידם של אתרוגים ללא גרעינים, וכפי שהעידו הרבנים שבדקו את הדבר בפרדסי האתרוגים שבמרוקו, וכפי שניתן להווכח ולראות את הדברים בשטח. מעתה בודאי שאין שום השוואה בין הנידונים, לא מבעי לפי מה שנקבע בהלכה שגם ענבים ללא חרצנים הם ממין הענבים לכל הדינים, פשיטא שה"ה לענין אתרוג – אלא גם לפי האחרונים שנקטו שענבים ללא חרצנים אינם בגדר ענבים, עדיין אין הנידונים שווים כלל. ולא מיבעי לפי אותם אחרונים שדנו את הצימוקים כשאר הפירות משום דהוי ענבי בוסר, אלא גם לפי אותם האחרונים שנקטו שהענבים גדולים, אך אינם בכלל ענבים, משום שכתוב מפורש בתורה שיש בענבים חרצנים – אין הדברים דומים כלל, שהרי אותם ענבים שדנו עליהם האחרונים הוא מזן שכל אותם ענבים אין בהם חרצנים כלל, ולכן חששו שהוא מין אחר מאחר שהם נעדרי חרצנים, משא"כ בנידונינו, שבאותו זן עצמו ישנם פירות שיש בהם גרעינים פשיטא שאי אפשר לומר שאינם מין אתרוג, מאחר שבאותו זן עצמו יש בהם אתרוגים עם גרעינים, וכל סיבת חסרון הגרעינים הוא רק מחמת צורת התפתחות הפרי, ובדאי דבכה"ג דכו"ע מודים, שהוא מין אתרוג גמור.
[1]. וכמ"ש רש"י (סוכה ל"ו ע"א ד"ה הכא) בזה"ל: "אם נימוח וקיימא סימפונהא דהיינו חדרי הזרע שהגרעינין בתוכם", וכן הוזכר לשון זה בשאר ראשונים ובשו"ע (סי' תרמח סעי' ג): "ויש מפרשין שכיון שנקוב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו מקרי מפולש". עוד יש לציין מש"כ בספר מנורת המאור (ח"א דף קלו), שאתרוג מכוון כנגד ד' יסודות: אש, רוח, מים, עפר, והגרעינים הם כנגד עפר. עיי"ש.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות