ההרכבה – חכמה או מלאכה?

ההרכבה – חכמה או מלאכה?

רבים התחבטו בשאלה זו, ומספר הסברים נאמרו להבנת התופעה. יש שאמרו שאותם ‘ברברים’ – הלא המה השבטים הפרימיטיביים בני המקום מקדמת דנא – אינם בקיאים במעשה הרכבה, וכפי שנכתב בכתב העת ‘הלבנון’ (שנה יא נומער ז עמ’ 50 – ערב סוכות תרל”ה): “והרב הגאון הגדול מוהר”י עטלינגער זצ”ל אבדק”ק אלטונא הנהיג בעירו ובגלילותיו הסרים למשמעתו, לצאת האתרוגים המובאים ממארוקו (באפריקא) אעפ”י שאינם נקיים כעמר נקי, גם אין להם פיטמת מלמעלה^[1] באשר אין בהם חשש מורכב, כי באזיע ואפריקה עוד לא למדו חכמת הבטאייניק, ולא ידעו מסדר מערכת ההרכבה”.

אלא שעל הנחה זו כבר ערער הגאון רבי בצלאל הכהן זצ”ל מוילנא בספר דברי מלואים (הודפס בבנין שלמה סי’ נה), שהרי כבר האלשיך הקדוש (סי’ קי) נשאל על הרכבת אתרוגים בעיה”ק צפת, וכפי הנראה המכוון על גידולים מסביבת העיר צפת, הרי שגם הפלאחים הפרימיטיביים שבארץ ישראל ידעו את מלאכת ההרכבה^[2], אך גם ללא זה הדבר ברור שמלאכת ההרכבה היתה ידועה ומפורסמת מאז ומקדם, וכמו שכותב בהמשך דבריו:

ובאמת אין צורך להביא מזמנו של מוהר”מ אלשיך ז”ל בזה, והלא כבר מצינו במשנה ובירושלמי דכלאים פ”א ה”ד דבציפורי היו מרכיבין קרוסטמילין ע”ג אגסים כו’ ובתחום אריח היו מרכיבין תפוח ע”ג חיזרד כו’, ושאלו ביבנה כו’, ושם, אינו יהודי שהרכיב אגוז ע”ג אפרסק כו’ ע”ש, ואם לפני אלף וששה מאות שנה, כבר היו יודעין איך להרכיב אילנות מין בשאינו מינו באזיא (=יבשת אסיה), למה לא נחשוב אותם כי הם מרכיבים גם באזיא מין בשאינו מינו, ועכ”פ אין שום יתרון בזה להאינם יהודים שבאזיא ואפריקא על האינם יהודים שבקורפו ובקארסיקו כלל.

המגדל מכפר הרוא”ה, ר’ שרגא שלומאי ע”ה (דבר אל הקורא עמ’ 59) אף הוא מערער על הנחה זו^[3], ומעיד שבהרי הקארפאטים שבאירופה מקום הולדתו, היו מבצעים את ההרכבה איכרים פראיים הרחוקים מכל חכמה, והוא דבר ידוע מדורי דורות. אם כן איפוא, עלינו להבין: מה מנע אכן ממגדלי האתרוגים במרוקו להרכיב את עצי האתרוג כפי שאירע בשאר המקומות?^[4]

_{[1]. כפי שנוכחנו לדעת, רוב אתרוגי מרוקו יש להם פיטם המתנוסס בראשם לתפארה כנזר, ואדרבה, פיטמתו של האתרוג המרוקאי עבה וחזק, והוא מצוי בו עוד יותר מאשר בשאר זני האתרוגים. כפי הנראה, שבמשלוחי האתרוגים המרוקאים שנשלחו אל ארצות אשכנז, הגיעו אתרוגים רבים בלי פיטם, מאחר שעיקר גידולם של אתרוגי מרוקו נועדו בכדי לספק את תצרוכתם של יהודי מרוקו וכל ערי המערב, שבזמן ההוא מנו מספר עצום של יהודים יראים ושלמים המדקדקים במצוות, ומשכך, מטבע הדברים היה בידם לברור לעצמם את האתרוגים המשובחים יותר ובעלי הפיטם. כמו כן, יש להניח שמשווקי האתרוגים לארצות חו”ל העדיפו לשווק את האתרוגים ללא הפיטם שהיה עלול להנזק בקלות בטלטולי הדרכים הקשים.}

_{[2]. עיי”ש שכותב, שלמרות שמרהיטת תשובת מהר”ם אלשיך משמע שהשאלה שנשאלה בצפת הייתה על אתרוגים שגדלו בקרבתם, מ”מ עדיין יש מקום לומר שנשאל אודות אתרוגים שבאו מאירופא: “כי משם [תשובת מהר”ם אלשיך] י”ל קצת דמ”ש שנשאל בעיר הק’ צפת אם ליטול אתרוג המורכב כו’, דהשאלה אז בצפת מקום קדשו אם ליטול אתרוג המורכב הבא לשם מאירופא (ומש”ש מדברי הגננים בזה דאם הורכב יחור של לימון באילן אתרוג אין היחור מוציא אלא לימון ע”ש אפשר ששמע כן מהגננים שבאירופא), ומש”ש שמי שרצה לנהוג היתר תלה עצמו על א’ מהמורים שבא”י שהורה שיוצאים בו עם היות ששאר חכמי העיר מעידים שכל חכמי צפת אשר קדמוהו היו מחזיקים אותם לאיסור כו’ ע”ש, ונראה קצת מלשון זה, דמה שנשאו ונתנו חכמי צפת שהיו קודמין לו בדין זה לא היה על דבר איזה שאלה שבא אליהם אז ממרחק לבד, רק כי בעיר צפת עצמה היה נוגע להם הדבר למעשה אם יטלו אתרוג כזה. ואולם י”ל, שהאתרוגים המורכבים הובאו לשם מאירופא (ואף כי כתבנו למעלה מד’ המבי”ט ז”ל כי היו גדלים אתרוגים רבים בזמנם בצפת עצמה (והובא ג”כ בהלבנון שי”א נומער מ”ה וע”ש בקול שני להגאון מר’ נ”י) ולמה הוצרכו להאתרוגים שמאירופא כלל ושהיה עליהם פסול מורכב”.}

_{[3]. אלו דבריו: “לדבר הזה אין שום שחר, כי מעשה ההרכבה הוא דבר ידוע עוד משנים קדומים והיא נחלת כל העמים העוסקים בגידול אילנות של עצי פרי. והעוסקים בעבודת האדמה וגידול עצים, הם בדרך כלל אנשים הכי פשוטים של האוכלוסין. והנה במקום שנולדתי וגדלתי שם, בחו”ל בהרי הקרפטים, עשו את עבודת ההרכבה דווקא נכרים אלה, שהיו רחוקים מהשכלה ומאורח חיים של בעלי השכלה, ולמדו זאת כדבר הנמסר מדור לדור”.}

_{[4]. עיין במילואים שבסוף הספר.}