דעת הפוסקים שאין להצריך חרצנים בענבים
מאידך, שאר הפוסקים הכריעו, שגם ענבים שאין בהם חרצנים – נכללים בכלל 'ענבים'. בעיקר מחמת העובדה שאותם ענבים שאין בהם חרצנים, יש בהם את כל התכונות הדומות לאותם ענבים הרגילים, דהיינו ששניהם גדלים באילן בעל מבנה דומה ובשניהם המשקה היוצא מהם הופך להיות משקה 'אלכוהולי'. להבדיל, גם חכמי הטבע כולם כאחד עונים ואומרים, שגם הענבים שאין בהם חרצנים הם מפרי הגפן ואינם פירות של אילן אחר.
הפוסקים שהחשיבו ענבים אלו כענבים רגילים, הביאו הוכחה לדעתם מדברי הרד"ק בכמה מקומות (שורשים, שורש 'שרק' בשם אבן גיאות, ובפירושו על התורה בראשית מט, יא, ובירמיהו פ"ב, כא): שורק – הוא הגפן המשובח שבמיני הגפן, ואומר כי בענביו לא ימצא חרצן. וכן הביא המלבי"ם (שם): שורק – גפן בעל שריגים (ישעיה ה, ב) והוא מין גפן מובחר מסתעף לענפים, וכתב הר"י בן גאות שהוא מין הטוב מן הגפנים שלא ימצא חרצן בענבים.
וכה כותב הגר"ח ברלין זצ"ל (נשמת חיים סי' יב):
כנים הדברים ששמע בשמי, שהנני מורה לברך על 'הקינרינקעס' ברכת ענבים "בורא פרי העץ" וברכה מעין ג', ועל היין הנעשה מהם "בורא פרי הגפן", והוראה זו לאו דילי היא אלא שכך מקובלני מפ"ק מר אבא הגאון מאוה"ג [הנצי"ב] זצללה"ה, והיה אומר דהם מין מיוחד ממיני הענבים, וכמה מינים יש בענבים, כמבואר בשו"ע או"ח (סי' רכה ס"ד) שיש שני מיני גודגדניות, ובמג"א (שם סק"י) ב' מיני תאנים, ושני מיני אגסים וכן תפוחים וכן אגוזים, ובמשנה (פאה פ"ב מ"ה ומ"ו) ב' מיני חיטין, כן יש ב' מיני ענבים, מין אחד עם חרצנים ומין אחד בלא חרצנים, והם ג"כ ענבים. ומזה גופא הוא ראיה שהם ענבים, ממה שעושים מהם יין, ויין שלהם סעיד ומשמח, משא"כ יין תפוחים ושאר פירות אינו סעיד ומשמח, ע"כ דב"ק של מר אבא הגאון הקדוש נבג"מ זי"ע.
ובבואי הנה ואשמע אחרי קול מרננים, שא"א לענבים בלא חרצנים, חפשתי ומצאתי בפי' הרד"ק עה"ת פ' ויחי על הפסוק: "אֹֽסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ וְלַשּֽׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ" (בראשית מט, יא), וכתב, כי השורקה הוא הטוב שבגפנים עד שאמרו, כי הענבים שיוצאים ממנו אין בהם חרצן עכ"ל הרד"ק, ועוד מצאתי בספר 'עמר נקא' לרבינו הר"ע מברטנורא ז"ל עה"ת פ' נח על מה שפירש"י בשם המדרש על הפסוק "ויטע כרם", כשנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים, דלכך נקט אלו השני מינים משום דאין להם גרעינין ליטע, כמו התמרים והזיתים והרימונים עכ"ל. וכן מובאים ה'קינרינקעס' הללו בשם 'קאררינטען' בכל ספרי תולדות הצמחים, שהמה מין ענבים קטנים הגדלים בגריכענלאנד (=ארץ יון).
ולעניין ההלכה וההנהגה למעשה, כבר נהגו רוב ישראל בדורות שלפנינו שהענבים שאין בהם חרצנים, וכן אותם ענבים קטנים, דינם כענבים לכל המצוות האמורות בתורה [אולם יש יחידי סגולה שהחמירו על עצמם, ונמענו מאכילת ענבים שאין בהם חרצנים אם לא בתוך הסעודה].