כמה מגדולי הפוסקים הסכימו לדבריו, אך לעומתם היו פוסקים שערערו על היתר זה, וכתבו שאין הבדל אם ההרכבה נעשתה בעץ בעצמו או שהעץ הינו מתולדות עץ המורכב. וכלשונו של הגאון מוהרא”ל צינץ מפלאצק זצ”ל בתשובת בגדי ישע (סי’ טז): “ואפילו יצאו ממורכבים מאלף שנים קדמוניות אם הם מורכבים תולדותיהם כיוצא בהם וגם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה’ עד עולם”, וכן החזו”א (כלאים סימן ג סק”ז) כתב: “ומיהו לענין מצוה אם המורכב הראשון פסול גם אם הרכיבו באתרוג הגידולין השניים נמי פסולים”.
ומעתה, כיון שאין כל דרך מקצועית או מדעית לברר האם העץ מקורו ביחור או בזרע שנלקחו מעץ מורכב, נמצא שגם כאשר האילן נקי מסימני הרכבה, עדיין יתכן שאף שהאילן עצמו לא הורכב עם כל זאת בא הוא מתולדות המורכב, והדרך היחידה לברר שאין ‘אבות’ העץ מורכבים הוא רק על ידי חזקה ומסורת רצופה שבאותו מקום לא הרכיבו את העצים.
כמובן שאתרוגי מרוקו ביחוסם המפואר נותנים פתרון מלא לבעיה זו, שכן כפי שנוכחנו לדעת, עצי האתרוג שבמרוקו מעולם לא נזקקו להרכבה מכל סיבה שהיא.
ומאחר ויש מסורת כשרות וחזקה המלווה אתרוגים אלו מאז ומקדם, בכל כהאי גוונא לא חששו מעולם לבעיית ההרכבה, וכפי שכבר כתב בפירוש מרא דארעא דישראל, הגאון רבי שמואל סאלאנט זצ”ל (מובא בקונטרס פרי עץ הדר, ונדפס בספר תורת רבינו שמואל סאלאנט סי’ יב): “כי במקומות הידועים ומוחזקים מדור דור שאין ביניהם חשש מורכב בעולם, וגם עתה לא נמצא בם אף אילן אחד מורכב, באלה ודאי אין לחוש לנטיעות שבהם”.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות