גם בארצות אירופה, בירכו גדולי התורה והחסידות על אתרוגי מרוקו בדווקא. הם חיפשו בכל דרך להשיג דווקא אתרוג זה שייחוסו היה לשם דבר. הרה”ק רבי איציקל מפשעווארסק זי”ע הידר לקחת דווקא אתרוג ממרוקו, וכפי שמובא בכתביו (זכות אבות פשעווארסק לסוכות עמ’ קנה), על דבר הזהרתו את אנשיו שישלחו רק אתרוג זה כפי שנהג שנים רבות, וכך נהג חתנו הרה”ק רבי יעקב לייזר מפשעווארסק זי”ע.
הגאון רבי אברהם דוד הורוביץ זצ”ל – אב”ד שטראסבורג וחבר בד”ץ העדה החרדית בספרו ‘קנין תורה בהלכה’ (ח”ה סי’ סח), מציין שמידי שנה מהדר הוא ליטול ד’ מינים עם אתרוג ממרוקו: “עוד מאז שהותי בשטרסבורג [צרפת] יצ”ו, אני מהדר תמיד לברך על אתרוג ממארוקו, וגם פה ירושלים עיה”ק שהאתרוגים מהשגחתינו, יש לי בשעת הברכה עם פיטם ובלא פיטם, ועכ”ז יש לי גם אתרוג ממארוקו על פי רוב כלול בהדרו”.
וממרחבי אירופה ללונדון הבירה; על פי עדותו של הרב אברהם חיים ראפאפארט בקובץ ‘פרי תמרים’ (ח”י סי’ רלו עמ’ קצב): “הגאון רבי חנוך העניך פאדווא אב”ד לונדון בעל שו”ת חשב האפוד כתב, שבודאי שאתרוגי מרוקו כשרים למצוה”.
כל אלו ועוד, רבותינו שבאר”י ובחו”ל, שחרדו לקראת המצוה הגדולה מצות ארבעת המינים, העדיפו לברך על אתרוגי מרוקו מחמת ייחוסם, ומחמת עדויות עתיקות במשך מאות שנים שהם המה אתרוגים מהודרים, ללא חשש מורכב חלילה.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות