דברי ה’ערוך לנר’ בשבח יחוסם של אתרוגי מרוקו

דברי ה’ערוך לנר’ בשבח יחוסם של אתרוגי מרוקו

בעל ‘ערוך לנר’ התפרסם בכל פזורות הגולה כאחד מגדולי פוסקי דורו, ודעתו – דעת תורה, היתה לגורם רב משקל בכל דבר ועניין. שאלות שונות ופולמוסים מסעירים שטלטלו את היהדות הנאמנה, הונחו על שולחנו, וגדולי תורה רבים ראו בו מעין ‘אורים ותומים’^[1]. ה’ערוך לנר’ היה גם הוא בראש האוסרים את אתרוגי קורפו,^[2] ונקט, דמאחר שאותם סימנים שכתב ר”י פאדווא – הלא הוא מהר”ר שמואל יהודה קצינלנבויגן בתשובתו לשארו הרמ”א (כמובא בשו”ת הרמ”א סי’ קכו), סימנים אלו אינם מובהקים ואי אפשר להסתמך עליהם, בין להכשיר ובין לפסול, ולכן יש לקחת רק מאותם המקומות המוחזקים בכשרות, וכך כתב בספרו ‘ביכורי יעקב’ (סי’ תרמח ס”ק נג): “גם מר”י פאדוא עצמו נראה שכל הסימנים אינם מובהקים, מדכתב דבאותן ממחוז פולייא הם מסופקים, ולכן אין לסמוך על הסימנים בין להכשיר בין לפסול, ואין ליקח אתרוג אלא הידוע במקום גידולו שאינו מורכב”.

אשר על כן הורה לכל הסרים למשמעתו, להדר אחר אתרוגי מרוקו המוחזקים ביחוסם הטהור מדורי דורות. הוראה זו של בעל ‘ערוך לנר’ התפשטה הלכה למעשה בקהילות האשכנזים לפזוריהם, כפי הנכתב בכתב העת ‘הלבנון’ בערב חג הסוכות תרל”ה: “והרב הגאון הגדול מוהר”י עטלינגער זצ”ל אבדק”ק אלטונה, הנהיג בעירו ובגלילותיו הסרים למשמעתו, לצאת באתרוגים המובאים ממארוקו”.

יש לציין שאתרוגי מרוקו, מעלתם אינה רק מצד חזקתו ויחוסו הטהור, אלא גם מצד הסימנים לטובה שבהם, ואף מחמת מראהו המהודר, וכמו שהערוך לנר משבח בחיבורו ‘תוספת ביכורים’^[3] את האתרוג ממרוקו: “ובשנה הזאת קיבלתי אתרוג מרוקו יפה ומהודר בכל מיני הידור ובכל סימני הכשר, אשר עדיין לא ראיתי כמוהו”.

_{[1]. כדוגמא לקבלת פסיקתו של בעל ‘ערוך לנר’, רואים אנו בעדותו של רבה של צפת באותם הימים – רבי שמואל הלר זצ”ל, עת התחבט בשאלה הידועה אודות המסורת בעופות חדשים: “והעיקר אני חושש, כי שאלתי להרב הגאון הצדיק המפורסם כקש”ת מוהר”ר רבי יעקב עטלינגער אב”ד דק”ק אלטונה הי”ו כאשר שמעתי שהוא מן האוסרים, וכבר נודע גדולת הרב הגאון הנזכר, שאינו אומר דבר באומדנא אלא אחר החקירה באמת”.}

_{[2]. כמו שמבואר בקונטרס ‘תוכחה מגולה’ (עמ’ ח), עיי”ש.}

_{[3]. נספח לספר ערוך לנר עמ”ס סוכה, סוף סי’ תרמח סכ”ח – י”ל בשנת תרי”ח.}