בנוגע לשינוי מהותי באתרוג, מצינו שכתב ה'ערוך לנר' (תוספת בכורים סי' תרמח, והובא בביאור הלכה סי' תרמח בקיצור):
"עוד ראיתי להזכיר שלענ"ד באתרוגים שאין גידולם שוה להמוחזקים בכשרות, מלבד חשש מורכב יש ג"כ חשש אחר אם הם ממין הכשרים שזה ודאי שמה שאנו לוקחים אתרוג לא על הדרשות שמביא הגמרא בסוכה (דף לה ע"א) שטעם עצו ופריו שוה ושדר באילן משנה לשנה ושדומה לדיר ושגדל על כל מים בלבד אנו סומכים לפרש פרי עץ הדר כן, שסימנים האלה נמצאו עוד גם בשאר פירות, אלא העיקר שהלכה למשה מסיני נמסר לנו שזה המין שכוונה התורה כמ"ש הרמב"ם בהל' לולב (פ"ז), ולכן כשאינם דומים להמוחזקים עד הנה בכשרות אינם בכלל הקבלה, והרי יש לנו כיוצא בזה שתלוי במסורת כגון עופות שבמקום שמסורת בידם להכשירם כשרים ובמקומות אחרים אסורים, וכזה לענ"ד יש לדון ג"כ בענין הכשר אתרוגים".
והנה מובן, שאין כוונתו שכל אתרוג השונה במקצת מאותם אתרוגים המוחזקים בשאר המקומות אין להכשירו, אלא כוונתו היא, שיש לחוש במקרה בו אנו רואים שינוי גדול ומהותי בין הזנים, שעל זה כתב, 'שאפילו שאם באותו מקום אתרוג זה הוחזק ככשר, אין להכשירו בשאר המקומות שאין מסורת לאתרוג כזה', והראיה הגדולה היא, שבעל הערוך לנר עצמו נהג לברך על אתרוגי מרוקו וכך הנהיג בקהילתו כמבואר לעיל, למרות שמיץ האתרוג הוא מתוק ושונה משאר האתרוגים שהם בעלי מיץ חמוץ, ובחלק מאתרוגי מרוקו אין בהם גרעינים [וכבר התברר לעיל שמאז ומתמיד לא היו גרעינים בחלק מהאתרוגים].
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות