ויתרה מזו, מבואר בדברי הפוסקים שאין שום חשש ליקח אתרוג ממקום חדש שאין לנו עליו מסורת כלל, כל שניכר על צורת הפרי שהוא מין אתרוג, בכל פרטיו ודקדוקיו: הן בקליפה העבה, והן באופן גידולו ותכונתו, וגם יהיו בו הסימנים של הגמ', טעם עצו ופריו שוה וכיוצא בזה. וכמו שכתב בספר 'עץ השדה' (סי' תרמט) וז"ל: ובתשובת דברי יוסף (סי' לב), ראיתי לענין אתרוגי 'אמעריקא' הנקראים אתרוגי 'וועסט אינדיא' שמשונים קצת בתוארם משלנו, שחקר וחשב שהם האתרוגים האמיתים שהוציאם טבע הארץ בלי תחבולות אדם, שנמצאים ביערי ימי קדם שגדלים שם מכמה אלפים שנה ולא היה איש לתקנם בתחבולות ממעמדם השפל, שכמעט הם בגדר אילני סרק, משא"כ בשאר ארצות נשתנו באורך הזמן, על ידי הרכבות ותחבולות שונות עד שהגיעו למעלה שהם עתה, כמו שכתבו המחקרים שהרבה פירות הנמצאים באיירופא לא מתחילת הבריאה הם במדרגה הנוכחית, כי אם באורך הזמן עלו אחת אחת למדרגה הזאה ע"י תחבולות בני אדם, ויש שהניחום בלי תחבולות ונשארו פרי פראי, וכן הדבר באתרוגי איירופא שע"י תחבולות נעשו יפה תואר וגם בטעמם טובים יותר, משא"כ באתרוגי 'וועסט אינדיא'" עכ"ל.
כל הזכויות שמורות ל"בענעדיקט אתרוגים" אין להעתיק או לשכפל כל תוכן וחומר מאתר זה.
אפיון ובניה: KAMINER DIGITAL | עיצוב: Eti Bercovitch | הצהרת נגישות