אתרוג הבא מ’תולדות המורכב’

אתרוג הבא מ’תולדות המורכב’

מן הראוי לציין, אודות מעלה נוספת הקיימת ביחוסם של אתרוגי מרוקו, כאשר היחוס המפואר והרצוף שמלוה אותם מציל אותנו מחשש נוסף בתחום ההרכבה.

כאשר אנו דנים אודות בעיית ההרכבה, בדרך כלל כוונתנו לפרדס או אילן בודד, שמסיבות מסויימות ביצעו בו פעולת הרכבה. בעייה זו היא בבחינת הרע במיעוטו, שכן פעולת ההרכבה מותירה חותם נצחי על גבי האילן, וניתן בקלות לזהות את העובדה שבאילן זה התבצעה הרכבה, ואפילו הרכבות עתיקות או מתוחכמות ניתן לזהות במעט מיומנות.

לעומת זאת ישנה בעיה חמורה שבעתיים, כאשר נוטעים מלכתחילה עץ אתרוגים על ידי זרעים או יחורים שניטלו מעץ המורכב. במקרה הזה האילן החדש צומח ומתפקד כאילן רגיל לכל דבר מבלי אפשרות לזהות בו סימני הרכבה, דבר שמקשה עלינו מאד בבואנו לברר את מידת כשרותו של האילן.

אכן, בעצם הנידון מה דינו של אילן זה, נחלקו הפוסקים. דעתו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות זצוק”ל אותה העלה בספרו שו”ת בית אפרים (או”ח סי’ נו והובא בקיצור נמרץ בשערי תשובה סי’ תרמט), כאשר התעורר פולמוס האתרוג הבא מהאי קורפו והיה מראשי המכשירים, להכשיר אתרוג שהוא ‘תולדות המורכב’, דהיינו שכל אילן אתרוגים שהוא עצמו אינו מורכב, אין לנו לחשוש שמא מוצאו של אילן זה מאתרוג המורכב, שכן לדעתו גם אם בא מן המורכב, תולדותיו וגידוליו מותרים למצוה וכשרים לברך עליהם, ואין עליהם דין מורכב כלל.

טעמו ונימוקו של מהרא”ז הוא, שעיקר הסיבה לפסול אתרוג מורכב הוא מחמת טעמו של הלבוש, הואיל ונעבדה עבירה באילן על ידי מלאכת ההרכבה האסורה, וטעם זה אינו שייך באילן שניטע על ידי יחור מורכב, שכן מותר מן הדין לקחת יחור מורכב ולטעת אותו על מנת להצמיח אילן חדש, וכפי שנפסק בשו”ע (יו”ד סי’ רצה ס”ז), וזה לשונו:

שאותם האתרוגים שמביאים עתה מאי קורפו והם מהודרים ביותר אין לחוש להם מחשש מורכב, לפי מה שהועד לפני שאין האילנות שם מורכבים ממש, דהיינו שהאילן של לימון או מארנץ ובתוכו הורכב יחור מאילן אתרוג, רק כל אילן האתרוג אחד הוא, אך החשש הוא שמא גידול האילנות עתה מיחורים שלקחו ממורכבים זה כביר, ובזה לא שייך טעם הלבוש שנעברה בו עבירה, לפי שאין עבירה בנטיעה זאת, שמן הדין מותר ליקח יחור מן המורכב ליטע במקום אחר, גם הרימותי ידי על שאר הטעמים שיש להחמיר במורכב דלא שייכי בנדון דידן.

וסיומא דפיסקא: שהאתרוגים הבאים בזמנינו… ממקומות שבעלי גנות ופרדסים מגדלים אתרוגים למכור… שהדבר ידוע שאין בהם הרכבת מין פרי אחר עתה, רק גוף האילן הוא אילן אתרוג בלי שום גידול פרי אחר, אף שיש לומר שנלקחו היחורים שנעשו האילנות מהם מאילנות מורכבים, סילקנו מהם חשש מורכב לגמרי ומברכים עליהם בלי פקפוק, והמנהג במדינות אלו שמברכים עליהם בפשיטות ובוחרים בהם לפי שהם מהודרים ביותר.