אתרוגי מרוקו מגיעים לפולין וליטא

אתרוגי מרוקו מגיעים לפולין וליטא

כאמור לעיל, את הבכורה בתחום הספקת האתרוגים נטלו באותה העת ‘אתרוגי קורפו’. היות וכך, לאחר החרם והאיסור של הרבה מגדולי הרבנים, התהוותה בעיה עצומה, משום שלא הייתה בידם ברירה אחרת, אלא לקחת את אתרוגי קורפו, מהסיבה הפשוטה, כי לא היה בנמצא זן שונה.

מציאות בעייתית זו, הביאה את סוחרי האתרוגים לבתי מורי הצדק בווילנא – ה”ה הג”ר בצלאל כהן והג”ר יוסף סאקאוויץ’ זכר צדיקים לברכה, וטענתם בפיהם: איסור גורף לברך על אתרוגים אלו, יגרום לכך שיהודים לא יוכלו לקיים חלילה את המצוה, משום שאין מספיק אתרוגים במדינות אלו מלבד ה’קורפו’.

בעקבות טענת הסוחרים, ובתוספת לכך שהביאו הסוחרים ראיות נוספות על כשרותם של האתרוגים, חזרו הרבנים הנ”ל מהאיסור, ואף הוציאו לאור קונטרס ‘הוראת היתר’ להוכיח שאין איסור לברך על אתרוגי קורפו.

בשונה מאותם הרבנים, נותר רבי יצחק אלחנן איתן בעמדתו לאסור את אתרוגי קורפו, ועל פי יוזמתו ובקשתו יצא לאור קונטרס נגדי בשם ‘תוכחת מגולה’, בו מפריך את טענות ההיתר המופיעות בקונטרס שיצא לאור בווילנא. מטעם שעמו, לא רצה הגאון רבי יצחק אלחנן לחתום את שמו על קונטרס זה בפירוש, על כן מסר אותו ביד סופר אחר להוציאו לאור, למרות זאת התייחסו רבני הדור לדברי הקונטרס הללו, כמי שיצאו מקולמוסו של הג”ר יצחק אלחנן עצמו (עיין אודות כך בשו”ת זכר יהוסף או”ח ח”ב סי’ רלב ד”ה והנה אחרי). רבי יצחק אלחנן התייחס לטענה שאם יאסרו האתרוגים, נגיע למצב שחלילה ימנעו עם ישראל מלקיים את המצוה בחג, וכתב שישנו פיתרון, והוא – להביא אתרוגים ממרוקו: “אתרוגי מרוקו יוכלו לבוא לרבבות, וכבר לקחם להידור הגאון ר”י עטלינגער זצ”ל, אשר נזהר מלברך על אתרוגי קורפו”.

גם הרה”ג רבי יוסף זכריה שטרן, שכאמור היה מראשי האוסרים את אתרוגי קורפו, מתייחס בתשובתו (שם) לטענה זו וכותב ג”כ: “אז בלי ספק ישתדלו התגרים להביא אתרוגים ממאראקו ומארץ הקודש, ושאר מקומות הבלתי מוחזקים בהרכבה”.

כפי שהזכרנו לעיל, הגאונים רבי בצלאל הכהן ורבי יוסף סאקאוויץ’, היו איתנים בעמדתם ונקטו שאין לאסור כלל אתרוגי קורפו, ובתוך דבריהם בקונטרס ‘דברי מילואים’ (עמ’ 452) שנדפס כמענה לקונטרס ‘תוכחת מגולה’, מתייחסים אודות מה שכתב הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שאתרוגי מרוקו ראויים להוות תחליף לאתרוגי קורפו:

ולכן הודיעו בשנה זו כמעט בכל נומער מהלבנון, כי באתרוגי מאראקא אין בהם שום חשש מורכב כלל, אך כבר נודע עתה מדבר הודעות הרב הגאון הגדול הנשר הגדול^[1] שלשלת היוחסין מיחוסי כהונה כקש”ת מוה’ נתן אדלר הכהן שיח’, הגאב”ד דק”ק לונדון וכל מדינת איינגלאנד יצ”ו, כי הגאונים שלפניו לא הכשירום מפני שחשבום למורכבים, ולכן גם הגאון הגדול הנ”ל יצ”ו איננו מכשיר אותם [רק כי הספרדים שבעירו לוקחים אותם], ובאמת כי לולי ד”ק של הגאון הצדיק האמיתי בעל ביכורי יעקב ז”ל, היה לנו לחוש הרבה על אתרוגי מאראקא, כי אולי אינם מין אתרוג כלל^[2].

ממסקנת דבריהם נראה, שלמרות הפקפוקים ביטלו דעתם לדעתו הרחבה של ה’ערוך לנר’, ואשר על כן, לא ההינו לפסול את אתרוגי מרוקו.

^[1]. _{על שום שם משפחתו ‘אדלר’, שפירושו הוא נשר, כונה לפעמים ‘הנשר הגדול’.}

_{[2]. והנה לא זכינו לביאורם שבמקום אחר, אולם פשיטא שטענה זו שהעלו הגאונים “אולי אינם מין אתרוג כלל” – נעוצה בזה שיש מאתרוגי מרוקו שאין בהם גרעינים, ועיין בהמשך בארוכה בשער ג’.}