אם חסרון גרעינים מורה על שינוי באתרוג

אם חסרון גרעינים מורה על שינוי באתרוג

ומדאתינן להכי, עלינו להזכיר שוב את פסק דינם של דייני ביה"ד דק"ק צאנז ובראשם כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג בעל ה'דברי יציב' זצוק"ל, שפסלו את האתרוגים מחמת חסרון הגרעינים, ובדבריהם נזכרו שתי טענות יסודיות: ראשית, פרי ללא גרעינים יתכן שאיננו אתרוג כלל, כי מסימני האתרוג הוא שיש בו גרעינים. שנית, אתרוג זה עכ"פ ודאי מורכב הוא.

ומתוך פסק הדין משתמע, שבדבריהם באו לפסול את האתרוג מחמת שינוי שאנו רואים לעינינו, שהרי הוא מופיע לפנינו בלא גרעינים, ואם כן, איננו אותו אתרוג שרבים מגדולי ישראל לדורותיהם, ובראשם בעל ה'ערוך לנר' וכל קדושים עמו – הכשירוהו בשופי. אלא שמאז, ברבות העיתים, עברו האילנות הרכבה ונפסלו מן הטעמים הנ"ל; או משום 'מורכב', או משום שאין עליהם שם אתרוג כלל.

והנה לגבי צדדי הסברות הנ"ל, כבר נתבאר לעיל בארוכה דעתם וסברתם של המכשירים, וטעמם ונימוקם עמם, מלבד הקושי העצום להעלות על הדעת שמאז פרק הזמן המועט מהערוך לנר שכתב בשבח האתרוג המרוקאי בשנת תרי"ח, ועד תחילת דיון אתרוגים ללא גרעינים בשנת תשי"א [כמבואר במנחת יצחק], שבפרק זמן זה השתנו כל פרדסי אותו אזור מן הקצה אל הקצה עד שכל הפרדסים כולם וכל העצים – עברו הרכבה מבלי שאף אחד יבחין בשינוי העצום הזה, לא בפרדסים ולא באתרוגים.

לגבי עובדות הדברים, הרי כבר נוכחנו לדעת, שתופעת חסרון הגרעינים כבר קיימת מאות בשנים, וכבר בשנת תקע"ו מעיד הג"ר שלמה הירשל זצ"ל רבה של לונדון, כי בדק אתרוגי מרוקו ומצא שהם נעדרי גרעינים, וכן הגאון רבי בצלאל הכהן אף הוא ביקש לערער בזמן שהתפרסם הכשירו של ה'ערוך לנר', ואם כן, כאשר הכשירו אז קהילות הקודש ורבניהם אתרוג זה, הרי הכשירוהו על אף ולמרות תופעה זו, ומעתה שוב אין סיבה לומר שמאז עבר האתרוג הרכבה כל שהיא.

עובדה נוספת שעלינו לתת עליה את הדעת, היא העובדה הנזכרת, שבכל עצי האתרוגים במרוקו גדלים על אותו ענף אתרוגים בעלי גרעינים לצד אתרוגים ללא גרעינים כאמור. ואם נניח שאתרוג ללא גרעינים אינו נחשב כאתרוג, הרי נמצא בזה דבר תמוה, שענף אחד מגדל פרי אתרוג לצידו של פרי שאיננו אתרוג. ומעתה עלינו להתבונן, האם כוונתם היתה לפסול את האתרוג למרות העובדה הנ"ל, או שמא בתנאי אותם זמנים – לא הגיעה אליהם ידיעה זו שהאילן מצמיח גם פרי עם גרעינים. ולכאורה נוטה הדבר כצד זה, שהרי בדבריהם הם מתייחסים אך ורק אל אתרוג מרוקאי ללא גרעינים, ואין בדבריהם התייחסות כלל מה אכן דינו של אתרוג בעל גרעינים הגדל על האילנות ההם, ואם היתה באה לפניהם עובדה זו, הלא לכאורה היה עליהם להודיע מה דינו של אתרוג זה.