איסור הרה”ק מסאטמאר ליטול אתרוגים מ’היתר מכירה’

איסור הרה”ק מסאטמאר ליטול אתרוגים מ’היתר מכירה’

בשנת השמיטה תשי”ב, החלו רבים מהסוחרים לשלוח לקהילות בחוץ לארץ אתרוגים שגדלו בפרדסי אר”י ונעבדו בשביעית, בהסתמך על ‘היתר מכירה’, היתר שנאסר ע”י גדולי ופוסקי הדורות וע”י
בי-דינא רבה בעיה”ק ירושלים ת”ו.

כ”ק מרן הגה”ק מסאטמאר זי”ע, אשר התנגד בכל תוקף ל’היתר מכירה’ וראה בהיתר זה עקירת מצות “ובשביעית תשמטנה ונטשתה”, אשר בעוונה גלינו מארצנו, הוציא פסק דין חתום האוסר בכל תוקף לרכוש אתרוגים אלו.

לאחר שהסוחרים התוודעו לאיסור התקיף של הרה”ק מסאטמאר, העלו על הכתב מאמרים מפי עטם כנגד הדברים, ופרסמו את אותם המאמרים ע”ג עיתונות התקופה, שמטבע הדברים באה לסייע להם ולדעותיהם הנלוזות.

מעז יצא מתוק. לאחר שהתפרסמו מאמרים נגד דעת תורה של הרה”ק מסאטמאר, הלכה והתפרסמה ביתר שאת דעתו החריפה נגד האתרוגים שנעבדו בשביעית, ורבים מאחינו בני ישראל החרדים לדבר ה’ לא רכשו אתרוגי אר”י, אלא אם כן היו בטוחים במאת האחוזים שמגדליהם שמרו מצות שביעית כדת של תורה וללא היתרים שאינם מקובלים על גדולי התורה.

בעיות הרכבה באתרוגי אר”י

בין דבריו של הרה”ק מסאטמאר על איסור ‘נעבד’ בשביעית כנזכר לעיל, הביע את דעתו על נושא ההרכבה באתרוגי אר”י באופן כללי. בשו”ת ‘דברי יואל’ (יו”ד סי’ צז) מוצאים אנו שמפקפק בייחוסם של אתרוגי אר”י, וזה לשונו:

“ובאמת שגם בלאו הכי (היינו מלבד שאתרוגי שביעית אסורין מחמת ‘שמור ונעבד’), האתרוגים האלו פסולים המה, שהמה מורכבים. ונתברר לי כן בהיותי שמה [דהיינו בארץ ישראל] אחר החקירה והדרישה. וזה איזה שנים שדברתי פה באמריקע עם ראש הסוחרים שרוב אתרוגי ארץ ישראל המובאים לכאן הוא על ידו, והודה לפני בפה מלא שהמה מורכבים. וגם בשנה זו הובאו רוב אתרוגי ארץ ישראל ע”י אותו הסוחר וכו’”.