אותו ענף נושא גם אתרוגים עם גרעינים
יתירה מזו, הרי המציאות היא שנמצאים באותו ענף ממש, הן הגדלים בהרים והן הגדלים בפרדסים שבשדות, אתרוגים בעלי גרעינים יחד עם אתרוגים ללא גרעינים, ומעתה, איך אפשר לומר שההרכבה גרמה שבאותו ענף עצמו גדלים אתרוגים עם גרעינים ובלי גרעינים, שאם חסרון הגרעינים הוא מחמת ההרכבה מאחר שאין אפשרות לגרום לשינוי 'גנטי' שימשיך להצמיח זרע, א"כ היה צריך להיות שאותם הענפים של הכנה יוציאו פירות שכולם ללא גרעינים, ואותם ענפים של הרוכב יוציאו פירות שכולם עם גרעינים. מעתה אין היתכנות בדרך הטבע לתלות תופעה זו של חסרון גרעינים בחלק מהאתרוגים, במעשה הרכבה.
ומה שחשש לזה הג"ר רבי שלמה הירשל זצ"ל משום שכל דבר שבא מהרכבה אינו יכול להצמיח כמש"כ 'הספורנו' (בראשית א, יא): "כי המורכב משני מינין לא יוליד", אינו קשור לענינינו, שהרי כל מה שאמרו שהמורכב אינו יכול להצמיח, הכוונה שגרעין מפרי מורכב אי אפשר להצמיח ממנו פירות, אך לא נאמר שההרכבה תגרום להצמיח פרי ללא גרעין, ועל כן חסרון גרעינים אינו מורה כלל על מעשה הרכבה.
ואדרבה, כלל זה שאין המורכב עושה פרי, הוא עצמו מהווה הוכחה לכך שהאתרוג המרוקאי אינו מורכב כלל בהכרח, שהרי כפי שניתן לראות לכל דורש ומבקש, הרי אותם אתרוגים ממרוקו שיש בהם גרעינים, יכולים הגרעינים להצמיח אילנות, כפי שניסו מומחים[1] על פי המציאות הקיימת לפנינו, הרי שפרי זה עושה פירות. וכפי שכותב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (קובץ המאור שנה ע קונטרס ב) על פי מומחים שהעידו בפניו:
וגם אזכיר כאן בקיצור מה שהשבתי לפני כמה שנים כשהתחיל העירעור על אתרוג מרוקאי, שאין שום פקפוק על אתרוגי מרוקו, שקודם כל אין לפקפק על מין אתרוג שמקובל לקהילה בישראל מדורי דורות, ושנים מומחים גדולים העידו לי שזה ממש ממין אתרוג וראוי להוליד זרעים, ואלו שערערו בזה סתם טעו במציאות.
[1]. מ"מ אין החקלאים מגדלים פירותיהם בעזרת הגרעינים, ולא באתרוג בלבד אלא בכל סוגי הפירות, אלא ע"י שתילים, שהיא דרך קלה יותר, ומצמיחה אילנות מהר יותר.